התפרצות הר הגעש וזוב בשנת 79 לספירה החריבה את פומפיי, אך היא גם קברה תחת 60 רגל של אפר וסלע את העיירה הסמוכה הרקולנאום. בתוך כך, נקברה גם ספריית "וילת הפפירוסים", הספרייה היחידה ששרדה בשלמותה מהתקופה היוונית-רומית. מאות מגילות הפפירוס ששרדו בה לא נשרפו, אלא נאפו והפכו לגושים מפוחמים ושבירים, שכל מגע יד אדם עלול להפוך אותם לאבק.
כעת, מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק חושף הצצה ראשונה ובלעדית לטקסטים העתיקים, המפוענחים לראשונה מזה אלפיים שנה ללא פגיעה פיזית בפפירוס.
מאיצים וציידי דיו: הטכנולוגיה מאחורי הגילוי
הפריצה הטכנולוגית התאפשרה הודות לפיתוח תהליך ייחודי של "פרישה וירטואלית" בהובלת מומחה ראיית המחשב ברנט סילס מאוניברסיטת קנטקי. התהליך מבוסס על מספר שלבים מורכבים:
• טומוגרפיית קרני רנטגן: סריקה תלת-ממדית של השכבות הפנימיות של המגילה, בדומה לסריקת CT רפואית.
• סריקת סינכרוטרון: מאחר שסריקות ראשונות כשלו, המגילות נסרקו מחדש באמצעות מאיץ חלקיקים עצום (סינכרוטרון) ברזולוציה של עד שני מיקרונים - קטן פי כמה מעובי שערת אדם.
• אלגוריתם "צייד דיו: מנוע בינה מלאכותית ייעודי שאומן לזהות את המרקם הייחודי של הדיו, המופיע בסריקות כמעט כמו בוץ יבש, ולתרגם אותו לאותיות קריאות.
כדי להאיץ את הפיתוח, שחרר סילס את הקוד והסריקות לציבור והשיק את אתגר וזוב, שהעניק פרסים בשווי של יותר מ-1.8 מיליון דולר למפתחים שהצליחו לשפר את אלגוריתמי זיהוי הדיו. כיום נחקרות בצורה זו כ-27 מגילות.
המגילה הרומית העתיקה ביותר והקרב על האולימפוס
צוות חוקרים והיסטוריונים, בהובלת הפפירולוגית פדריקה ניקולרדי ומומחה ה-AI ג'ורג'יו אנג'לוטי, הצליח לפענח חלקים משמעותיים מהמגילות השמורות בספרייה הלאומית בנאפולי. הגילויים יוצגו רשמית בוועידה בנאפולי ב-25 ביוני 2026.
המגילה הקטנה ביותר בתוך האוסף, שחצי ממנה נהרס בשנות ה-80 בניסיון פתיחה פיזי כושל באמצעות ג'לטין וחומצה אצטית, הניבה טקסט דרמטי. ניתוח הכתב של המגילה מראה כי מדובר בכתב יד ארכאי, מגוון וזוויתי יותר משאר המגילות באוסף, מה שמוביל את ניקולרדי לתארך אותה למאה השנייה או השלישית לפני הספירה. נתון זה הופך אותה לאחת המגילות העתיקות ביותר שנמצאו אי פעם מהתקופה הרומית.
הטקסט במגילה עתיקה זו עוסק בשאלות המזוהות בבירור עם האסכולה הסטואית - העדפת היגיון ומוסר לצורך השגת חיים טובים. המחבר דן בשאלה האם בני אדם יכולים להגיע לשלמות מוסרית וכיצד להבחין בין טוב לרע; הוא עורך הבחנה בין "אמנויות מכניות" כמו נפחות ונגרות לבין "אמנויות תיאורטיות" כמו גיאומטריה.
בנוסף, הטקסט נוגע באפיסטמולוגיה, תורת ההכרה, וכולל את המשפט: "אנו נחקור דבר מה, אך לא נבין אותו, אם בדרך כלשהי נתרחק מעצמנו ומטבענו שלנו".
המגילה גם מזכירה אחיין ותלמיד של הפילוסוף היווני כריסיפוס, מאבות הסטואיציזם המוקדם, מה שעשוי לשפוך אור על היריבות התרבותית והאידיאולוגית בין האסכולה הסטואית לאסכולה האפיקורסית, ששלטה ברוב המגילות האחרות בספרייה.
מגילה נוספת ששמה ותוכנה אומתו על ידי החוקרים היא הספר השמיני בסדרה "על האלים" מאת הפילוסוף פילודמוס. עד כה, החוקרים ידעו רק על קיומם של הספר הראשון ואולי השלישי בסדרה, והגילוי של הספר השמיני מוכיח את קיומם של חיבורים תיאולוגיים רבים נוספים שלא היו מוכרים קודם לכן. בין המילים המפוענחות בטקסט נמצאו מונחים דתיים כמו "השגחה עליונה" ו"ישויות בלתי נראות".
החוקרים מעריכים כי בעוד שבעבר נדרשו שנים בין סריקה לפענוח טקסט, בעתיד הטכנולוגיה האוטומטית תאפשר להגיע ל-90% דיוק בפענוח בתוך 24 שעות בלבד. בנוסף, הטכנולוגיה צפויה לשמש בעתיד לקריאת טקסטים פגועים מאתרים אחרים, כמו מגילות מדבר יהודה.