"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הממצא הארכיאולוגי הנדיר שהתגלה בגן הלאומי בצפון

בקתדרלה הביזנטית שבגן הלאומי נחשף אולם הטבלה עם כלי פולחן ייחודיים • החוקרים סבורים כי פריט שיש חריג עשוי לשפוך אור על אופן קיום הטקס באזור הכינרת

,עודכן
0השמעה
גן לאומי סוסיתא. צילום: מיכאל איזנברג

בקתדרלה הביזנטית הנמצאת בגן הלאומי סוסיתא נחשף אולם הטבלה, ובו מכלול כלי פולחן ייחודיים, שלדברי החוקרים עשויים לשפוך אור על אופן קיום טקס ההטבלה. פריט שיש מלבני, ובו שלוש גומות חצי כדוריות, שנחשף צמוד לאגן ההטבלה בקתדרלה הביזנטית בעיר העתיקה סוסיתא, אינו מוכר ממקבילות במחקר ועשוי לתרום להבנת אופן קיום טקס ההטבלה באזור הכינרת בתקופה הביזנטית. הממצא מתואר במחקר חדש של חוקרי אוניברסיטת חיפה, שפורסם לאחרונה בכתב העת PEQ, היוצא לאור באנגליה.

הקתדרלה, מושבו של הגמון העיר, מצויה בתחומי גן לאומי סוסיתא, המנוהל על ידי רשות הטבע והגנים. "סמוך לאגן ההטבלה התחלנו לחשוף פריטי פולחן מדהימים, שרק לאחר מלאכת מחקר הבנו עד כמה הם ייחודיים להבנת הפולחן בערש הנצרות ליד הכינרת", אמרד"ר מיכאל איזנברג, מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן ומבית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, המנהל זה שנים ארוכות את החפירות בסוסיתא.

גן לאומי סוסיתא,צילום: מיכאל איזנברג

מה עשוי ללמד הפריט על טקס ההטבלה בסוסיתא?

החפירה הנוכחית התמקדה באולם שנספח לכנסייה מדרום, שבו נחשף בחלקו חדר ובו אגן הטבלה, ולצדו פריטי פולחן רבים. זוהי הכנסייה היחידה הידועה במחקר המכילה שני אולמות ייעודיים להטבלה. חלל זה נקרא ביוונית פוטיסטריון, כלומר אולם ההארה, כפי שמצוין גם בכתובת שהתגלתה בקתדרלה.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

פוטיסטריון נוסף נחשף במקום בעבר, והוא הגדול ביותר בין הכנסיות הביזנטיות בישראל. האולם הגדול שימש להטבלת מבוגרים, ואילו הקטן יותר, שנחשף עתה, שימש להטבלת תינוקות וילדים. תיארוך הממצא העלה כי האולם הדרומי נבנה בשנת 591 לספירה וחרב ברעש האדמה של שנת 749, אירוע שהותיר את פריטי השיש והברונזה קבורים בעיי המפולת עד לחשיפתם.

מתוצאות המחקר עולה כי מכלול כלי הפולחן שנחשפו באולם הדרומי כולל כן ברונזה לנר, הגדול ביותר שנחשף בישראל, ותיבת שיש לשמירה על שרידים קדושים, המכונה רליקווריום, אף היא הגדולה מסוגה שהתגלתה. לצד פריטים אלה מצאו החוקרים פריט שיש מלבני, ובו שלוש גומות חצי כדוריות, שנמצא צמוד לאגן ההטבלה.

תיבת שרידי הקדושים חתומה מוצאת מן מהחפירה,צילום: מיכאל איזנברג

לאחר בחינה והשוואה ממושכות קבעו החוקרים כי לחפץ אין מקבילה מוכרת במחקר, וההסבר המוצע הוא שהפריט שימש לשלושה שמנים במהלך טקס משיחה שנערך כחלק מטקס ההטבלה. "טקס ההטבלה היה מן המרכזיים בחיי הקהילה הנוצרית והתגבש בהדרגה בתקופה הביזנטית. באזורים שונים התפתחו נוסחים וטקסים בעלי מאפיינים ייחודיים, שרבים מהם אינם מתועדים במקורות. ממצא זה מאפשר לנו הצצה לאופן שבו עוצב ונערך הטקס בקהילה הנוצרית הביזנטית בסוסיתא", סיכם ד"ר איזנברג.

רשות הטבע והגנים מציינת כי הגן הלאומי סוסיתא פתוח למבקרים בכל ימות השבוע, והציבור הרחב מוזמן להגיע ולראות את שרידי העיר הקדומה שנחשפה בידי משלחת חפירות סוסיתא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר