"בלתי ניתנת לכיבוש": נחשף קטע מחומת ירושלים מתקופת החשמונאים

בימים האחרונים הושלמה חשיפתו של קטע מרשים מחומת ירושלים מתקופת החשמונאים (המקבים), שנבנתה בסוף המאה השנייה לפסה"נ. הביצור התגלה בשטח מגדל דוד, סמוך למצודה, בתוך המתחם ההיסטורי הידוע בשם הקישלה. קטע חומה זה, שנחשף בחפירה ארכיאולוגית שלרשות העתיקות, הוא מהשלמים והארוכים ביותר שהתגלו בירושלים עד כה. החומה נחשפה במסגרת עבודות להקמת האגף חדש לארכיאולוגיה, אמנות וחדשנות ע"ש שוליך, שימוקם במתחם הקישלה במגדל דוד מוזיאון ירושלים.

לדברי ד"ר עמית ראם וד"ר מריון זינדל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "הקטע החדש שנחשף, המוכר במקורות ההיסטוריים בשם 'החומה הראשונה', מרשים במיוחד במידותיו ומידת השתמרותו. אורכו עולה על 40 מטרים, ורוחבו כחמישה מטרים. החומה בנויה בקפדנות מאבנים גדולות וכבדות, בעלות סיתות אופייני לתקופה.

"במקור התנשאה החומה לגובה של יותר מעשרה מטרים, אך כיום נותר ממנה רק גדם. בתקופת הבית השני הקיפה החומה החשמונאית גם את הר ציון, וקטעים ממנה נחשפו בהר ציון, בעיר דוד, בחצר מצודת דוד ולאורך החזית החיצונית של החומה המערבית של העיר העתיקה".

דברי ימי החומה האדירה מתוארים בהרחבה במקורות ההיסטוריים. יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון בן המאה הראשונה לסה"נ, מפרט את מהלכה ואת שעריה, וטוען כי הייתה "בלתי ניתנת לכיבוש" וכי ניצבו לאורכה 60 מגדלים. "בחומה הזו יש הרבה יותר ממה שנראה לעין", אומרים ד"ר ראם וד"ר זינדל. "ניכר שהיא נהרסה באופן שיטתי עד היסוד. זהו הרס מתוכנן - לא תוצאה של שיני הזמן או פגיעה אקראית, אלא פעולה מכוונת. הדבר מעלה שאלות ביחס לאחראי על הרס החומה".

לכך, אומרים החוקרים, ייתכנו שני הסברים עיקריים: אפשרות אחת, היא פירוק של החומה בידי החשמונאים עצמם, כחלק מהסכם עם אנטיוכוס השביעי סידטס. אנטיוכוס זה - מיורשי אנטיוכוס הרביעי אפיפנס, המוכר מאירועי חנוכה, צר על ירושלים בשנים 132-134 לפנה"ס בנסיון לכבוש אותה. על פי יוסף בן מתתיהו, כמענה למצור,המנהיג החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון השיג הסכם שלום עם סידטס בעזרת אוצרות שהוציא מקברו של דוד המלך. בהסכם שביתת הנשק, דרש סידטס כי ירושלים תפרק את ביצוריה כתנאי להסרת המצור, וייתכן שהרס החומה שנחשף הוא שריד לאותו הסכם.

לחלופין, ייתכן שהמלך הורדוס, שביקש לבדל את שלטונו מזה של המלכים החשמונאים, הרס במתכוון את מפעלי הבנייה שלהם, לרבות החומה האדירה, כאמירה פוליטית: "תמו ימי המלכים החשמונאים, ואני הוא מחליפם". הריסה שיטתית של החומה, יכולה להתיישב עם מדיניות זו.

עדות חומרית מרשימה למאבקים בין יוחנן הורקנוס החשמונאי לאנטיוכוס סידטס נתגלתה סמוך מאוד לקטע החדש שנחשף. בחפירות שנוהלו בשנות ה-80 למרגלות "החומה הראשונה" גילו רנה סיון וגיורא סולר מצבור גדול של מאות אבני בליסטראות, ראשי חיצים, אבני קלע וקלעי עופרת המתוארכים לתקופה ההלניסטית. החוקרים זיהו בהם עדות ברורה למצור של אנטיוכוס השביעי. כלי המשחית הכבדים שהומטרו על העיר לא הצליחו לחדור את החומה האדירה ונפלו למרגלותיה. חלקם מוצגים כיום בתערוכה חדשה במגדל דוד - מוזיאון ירושלים.

לדברי אילת ליבר, מנכ"לית מגדל דוד מוזיאון ירושלים,"החפירה הארכיאולוגית של רשות העתיקות נוהלה כהכנה ליצירת האגף החדש ע"ש שוליך לארכיאולוגיה, אמנות וחדשנות של מגדל דוד מוזיאון ירושלים. אנחנו מחויבים לשימור הממצא המרשים והייחודי הזה, ולאפשר לציבור הרחב לחוות נקודת מפגש מוחשית עם עברה רב השנים של ירושלים. באגף החדש, יעמדו המבקרים על רצפה שקופה שמעל אבנים עתיקות אלו, ויחד עם פרשנויות של אמנים בני זמננו, יהווה האגף חיבור חדש להיסטוריה ולמורשת העתיקה של העיר".