מטמון של מטבעות כסף נדירים ממסע הצלב נמצא באתר מפתיע

ממצא ארכיאולוגי מפתיע שנחשף לאחרונה בקרואטיה מוגדר כאחת התגליות הנומיסמטיות (חקר המטבעות והמדליות) החשובות ביותר מימי הביניים שנתגלו אי פעם באירופה.

במהלך חפירות שוטפות באתר בטינה באזור בראניה, מקום המזוהה בעיקר עם יישובים מתקופת הברזל ומערכת הגבול הרומית, חשפו ארכיאולוגים מטמון נדיר של מטבעות כסף מימי הביניים המקושרים לתקופת מסע הצלב הראשון.

לדברי מומחים, הממצא עשוי לשנות את ההבנה הנוכחית של נתיבי תנועה כלכליים בימי הביניים ותנועת צלבנים דרך מרכז ודרום-מזרח אירופה.

האתר בבטינה ידוע בזכות שכבותיו העשירות מתקופת הברזל וממערכת הגבול הרומית. עבודות ארכיאולוגיות המתבצעות מאז 2008 התמקדו בעיקר בביצורים עתיקים, מבנים צבאיים רומיים ובאופקים תרבותיים פרהיסטוריים. מסיבה זו, הארכיאולוגים לא ציפו למצוא חומר מימי הביניים משמעותי, ובוודאי לא פריצת דרך נומיסמטית משמעותית.

האוצר והארכיאולוג דומאגוי דויימיץ' סיפר, כי צוות המחקר בדק שכבות מהתקופה הרומית כשנתקל בחפצים שבבירור לא היו שייכים לשכבות העתיקות. "לא ציפינו למצוא כאן שום דבר מימי הביניים, במיוחד לא מטבעות כסף נדירים כאלה", הסביר דויימיץ'. "אפילו בצרפת, שם הוטבעו המטבעות הללו, דגימות מסוג זה נדירות ביותר".

המטמון כולל כאמור 56 מטבעות כסף צרפתיים מימי הביניים שמקורם בלימוז', טולוז ואלבי. מטבעות אלו הופקו בין סוף המאה ה-9 לאמצע המאה ה-13, מסגרת זמן החופפת באופן משמעותי לעידן מסע הצלב הראשון (1096–1099). הופעתם באתר כה רחוק ממרכזי ההטבעה שלהם חושפת קשרים בלתי צפויים בין אזורים במערב אירופה לאגן הדנובה.

התקופה שמיוצגת במטבעות אלו אופיינה במשבר כסף חמור ברחבי אירופה. ירידה בתפוקת הכרייה, חוסר יציבות פוליטית ונתיבי סחר שנפגעו גרמו למחסור נרחב בכסף. כתוצאה מכך, המטבעות בשטחים הצרפתיים ייצרו הרבה פחות מטבעות מאשר במאות קודמות או מאוחרות יותר. לכן, רק מעט מטבעות שרדו עד היום.

זה מה שהופך את המטמון הקרואטי לכה יוצא דופן: חלק מהמטבעות שנמצאו בבטינה מייצגים למעלה מ-10% מכלל הדגימות הידועות מסוגם בעולם. במונחים נומיסמטיים, ריכוז כזה הוא לא פחות ממדהים ומציב את קרואטיה על מפת התגליות המשמעותיות של מטבעות מימי הביניים.

החוקרים מאמינים שהמטמון עשוי להיות קשור לתנועה של צלבנים או עולי רגל שנסעו לארץ ישראל. מיקומה הגיאוגרפי של קרואטיה הפך אותה למסדרון למעבר קבוצות שנסעו דרך הבלקן לכיוון קונסטנטינופול והלבנט. בעוד שטקסטים היסטוריים מזכירים צבאות צלבנים גדולים שעברו במסלולים מוכרים, קבוצות קטנות אינספור, משפחות או עולי רגל עצמאיים כנראה נסעו בנתיבים פחות מתועדים.

התגלית בבטינה מספקת עדות חומרית לכך שנוסעים ממערב אירופה עברו דרך צפון קרואטיה במהלך המאות ה-11 וה-12. נוכחותם של מטבעות כסף צרפתיים באתר הנשלט על ידי שרידים מתקופת הברזל והרומית פותחת אפשרות למיפוי רשתות תנועה מימי הביניים חלופיות.

האם המטבעות הוסתרו במכוון? אבדו לאורך נתיב נסיעה? או נקברו לשמירה בעת סכסוך? ניתוח נוסף עשוי לחשוף חלק מהתשובות. כך או כך, המטמון מוצג כעת לציבור במוזיאון הארכיאולוגי באוסיק.