"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מי טרף את ההומו הביליס? AI פתרה את התעלומה
מחקר חדש חושף כי נמרים טרפו את האדם הקדמון במזרח אפריקה • כלי בינה מלאכותית ניתחו סימני נשיכה בעצמות מלפני 1.8 מיליון שנה • "הטכנולוגיה פתחה דלת להבנה חדשה של עברנו", אומר אחד החוקרים
גולגולת של אדם קדמון עם סימני נשיכה. צילום: מתוך המחקר

מי טרף את ההומו הביליס? AI פתרה את התעלומה

מחקר חדש חושף כי נמרים טרפו את האדם הקדמון במזרח אפריקה • כלי בינה מלאכותית ניתחו סימני נשיכה בעצמות מלפני 1.8 מיליון שנה • "הטכנולוגיה פתחה דלת להבנה חדשה של עברנו", אומר אחד החוקרים

רועי בית לוי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

כמעט שני מיליון שנה אחרי שחיות קדמוניות טרפו את אחד מראשוני האדם הקדמון, הצליחו חוקרים לגלות מי עמד מאחורי ההתקפה - בעזרת בינה מלאכותית. מחקר חדש שפורסם בכתב העת "Annals of the New York Academy of Sciences" מספק ראיות לכך ששני פרטים ממין האדם הקדוםהומו הביליס(Homo habilis) נטרפו מצד נמרים שחיו במזרח אפריקה.

החוקרים, בהובלת פרופ' מנואל דומינגס-רודריגו מאוניברסיטת רייס בטקסס, ניתחו שתי גולגולות שנמצאו באתר חפירות בטנזניה, מוקד משמעותי לחקר מאובנים של האדם הקדמון. העצמות שנבדקו שייכות לפרט צעיר ולמבוגר יותר, שחיו לפני כ-1.8 מיליון שנה.

להתאמן על סימני נשיכה

בעשורים האחרונים נמצאו על מגוון עצמות של הומו הביליס סימני שיניים, אך עד כה היה קשה לזהות לאיזה טורף בדיוק הם שייכים. בשיטות המסורתיות, כמו בדיקה ויזואלית והשוואה ידנית לעצמות אחרות, לא ניתן היה לקבוע האם מדובר בנמר, היפופוטם, תנין או בעל חיים אחר.

לסת של הומו הביליס שעליה סימני נשיכה שפוענחו באמצעות AI,

כדי לפתור את התעלומה, השתמשו החוקרים בטכנולוגיה המאפשרת למחשבים לזהות דפוסים חזותיים בתמונות. הם אימנו מודלים של למידה עמוקה על מאות תמונות של סימני נשיכה בעצמות שנעשו על ידי טורפים מודרניים, ובהם תנינים, צבועים ונמרים.

אחרי שהמערכת למדה להבחין בין דפוסי הנשיכה של כל טורף, החוקרים הזינו לתוכה תמונות של העצמות הקדומות. התוצאה הייתה חד-משמעית: הסימנים שעל גולגולות ההומו הביליס תואמים לסימני נשיכה של נמרים בדיוק של יותר מ־90 אחוזים.

טריפה ולא תקיפה

המסקנה של החוקרים היא שהנמרים לא רק תקפו, אלא גם אכלו את הקורבנות. לדבריהם, שרידים מועטים בלבד מהשלדים שרדו - עדות לכך שהגופות נאכלו כמעט במלואן. בנוסף, סימנים מסוימים על הלסתות מעידים, כי הנמרים הסירו את הרקמות הרכות, כמו הלשון והבשר שסביב הלסת, מה שמצביע על טריפה ולא רק על תקיפה.

נמר המדבר. אבות אבותיו טרפו את אבות אבותינו, צילום: אייל ברטוב

לדברי דומינגס-רודריגו, הממצאים החדשים מאפשרים להבין טוב יותר את מקומו של האדם הקדום בשרשרת המזון: לא רק כצייד, אלא גם כטרף. החוקר גם הדגיש את החשיבות של כלי בינה מלאכותית בתחום הארכיאולוגיה. הם יכולים להאיר באור חדש שאלות ארכיאולוגיות ופלאואנתרופולוגיות שנחשבו עד כה בלתי פתירות.

"הטכנולוגיות החדשות מבטיחות לחשוף עוד ועוד פרקים נסתרים מההיסטוריה של האדם", הוא סיכם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...