חפירות חדשות בפומפיי חושפות: העיר לא ננטשה לגמרי אחרי אסון הר הגעש

ביום רביעי, השישה באוגוסט, הודיע הפארק הארכיאולוגי של פומפיי כי חפירות חדשות אימתו רעיון שנדון זמן רב: החיים חזרו לעיר לאחר התפרצות הר וזוב בשנת 79 לספירה. עבודות החפירה והמחקרים הסטרטיגרפיים הצביעו על כך ששורדים ומהגרים חדשים יצרו קהילה מאולתרת ששרדה מאות שנים.

החוקרים גילו כי התושבים שבו ואיכלסו את הקומות העליונות של בתים קורסים למחצה, והפכו את קומות הקרקע המלאות באפר למרתפים מצוידים בתנורים ובטחנות. אבני ריחיים, תנורי אפייה, גרמי מדרגות ממוחזרים וחדרים מטולאים בעץ ובאריחים שהוצלו העידו על חיי יום-יום הרחוקים מן התשתיות המסודרות שלפני ההתפרצות.

״לפי הנתונים הארכיאולוגיים, מדובר היה כנראה בקונגלומרט שבו אנשים חיו בתנאים רעועים וללא התשתיות והשירותים האופייניים לעיר רומית", נכתב בהודעת הפארק. שברי כלי בישול, מדורות מאולתרות ומבני אבן ממוחזרים הראו כי ליישוב לא היו מים זורמים, ביוב או מסחר מסודר. שבילי הליכה צרים שנחצבו בקירות שקרסו אישרו התיישבות שנוצרה לפי הצורך ולא בתכנון.

לפני האסון עמדה אוכלוסיית פומפיי על כ-20 אלף נפשות. הערכות מודרניות מציעות כי 15 עד 20 אחוז נספו במהלך ההתפרצות, רובם נהרגו מהלם תרמי כאשר גזים ואפר כיסו את העיר, בעוד אחרים מצאו את מותם בדרכם להימלט אל הכפרים מסביב. עבור השורדים חסרי האמצעים, חזרה לרכוש שניזוק הייתה הדרך הסבירה היחידה, ומהגרים חדשים שלא היה להם מה להפסיד חיפשו בין ההריסות אחר חפצי ערך נטושים.

מכיוון שרבות מן הקומות העליונות נותרו מעל שכבת האפר, יכלו התושבים עדיין לנווט ברחובות המוכרים. ״נתונים חדשים מראים כי חלק מן האנשים השתמשו בקומות התחתונות של בתיהם, שהיו מתחת לאפר, כמחסנים וניסו להתגורר בקומות העליונות", אמר פרופ' גבריאל צוכטריגל, מנהל הפארק.

ערימות קרמיקה, מדורות מאולתרות ושכבות של פסולת ביתית גילו כי צורת מגורים זו נמשכה עד המאה החמישית לספירה, כאשר התפרצות מאוחרת המכונה "פולנה" (Pollena) כפתה לבסוף נטישה מוחלטת. ״העקבות החלשות של היישוב החוזר נמחקו פשוטו כמשמעו ולעיתים טואטאו ללא כל תיעוד", אמר צוכטריגל, כשהוא מותח ביקורת על חופרים מוקדמים שהעדיפו פרסקאות שלא נגעו בהן על פני השכבות הצנועות שמעליהן.

"תודות לחפירות החדשות צצה כעת פומפיי שאחרי 79 - מורכבת יותר, פחות עיר ויותר מחנה מאולתר", אמר המנהל. ארכיאולוגים איתרו כ-1,300 קורבנות מאז שהחפירות השיטתיות החלו ב-1748, אך השכבות שנחשפו עתה רומזות על נפגעים נוספים החבויים מתחת לפסולת מאוחרת. הקיסר הרומי טיטוס שלח בעבר שני קונסולים לשעבר כדי להחיות את העיירה, אולם המאמץ כשל ופומפיי לא השיבה לעצמה מעולם את החיות שלפני ההתפרצות.

כיום האתר משתרע על פני 220 דונם, וכשליש ממנו עדיין קבור. בשנת 2024 הוא משך 4.17 מיליון מבקרים, מה שהופך אותו לאתר השני המתויר ביותר באיטליה אחרי הקולוסיאום.