ארכיאולוגים חשפו בצפון-מערב טורקיה אלפי אבני קלע מלוטשות מקובצות ממש מעבר לחומות הארמון המשוערות של ארמון טרויה. האבנים שהושלכו מקלעי עור יכלו לרסק גולגולות, מה שהפך אותן לכלי נשק קטלניים מתקופת הברונזה.
"הצפיפות של אבני הקלע היא סימן לעימות גדול, הגנה נואשת או התקפה בקנה מידה מלא", אמר רוסטם אסלאן מאוניברסיטת צ'אנקאלה אונסקיז מרט, לפי Archaeology Magazine.
אסלאן ציין שהתגליות הצביעו על כך שהאזור שימש למטרות הגנתיות והתקפיות במהלך מצור. החוקרים תיעדו גם ראשי חצים, נשקים שבורים, מבנים שרופים ושרידי אדם שנקברו בחיפזון באותה שכבה. לדבריו, הממצאים מצביעים על תקיפה פתאומית.
מאז המאה ה-19, חוקרים חיפשו בטרויה עדויות למלחמה שתוארה על ידי הומרוס. פרנק קלברט החל חפירות רשמיות ב-1863, בעקבותיו בא היינריך שלימן ב-1871; הטכניקות האגרסיביות של שלימן פגעו בכמה שכבות, אך אישרו את קיום העיר. מסעות מחקר מאוחרים יותר בהנהגת וילהלם דורפלד, קרל בלגן ומנפרד קורפמן חשפו עקבות אש בשכבת הרס המתוארכת לכ-1200 לפני הספירה.
אבני הקלע, המתוארכות לכ-3,200-3,600 שנה לפני הגילוי, תואמות לתקופה המשוערת של מלחמת טרויה - בסביבות 1184 לפני הספירה.
היסטוריונים יוונים כמו הרודוטוס ואראטוסתנס התייחסו למלחמה כעובדה היסטורית, אם כי אלמנטים כמו השימוש בסוס עץ כדי לחדור לעיר נתפסים באופן נרחב ככלים ספרותיים. עבודת השדה הארכיאולוגית באזור תימשך השנה, וצוות החוקרים מקווה למצוא עדויות נוספות למצור המתואר באיליאדה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו