"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עדויות ארכיאולוגיות חדשות מחזקות את סיפורי המיתולוגיה על מלחמת טרויה

בחפירות בטורקיה התגלו ממצאים שמעידים על עימות צבאי גדול • החוקרים תיעדו גם ראשי חצים, נשקים שבורים, מבנים שרופים ושרידי אדם שנקברו בחיפזון

,עודכן
0השמעה
בראד פיט בסרט "טרויה". צילום: יח"צ

ארכיאולוגים חשפו בצפון-מערב טורקיה אלפי אבני קלע מלוטשות מקובצות ממש מעבר לחומות הארמון המשוערות של ארמון טרויה. האבנים שהושלכו מקלעי עור יכלו לרסק גולגולות, מה שהפך אותן לכלי נשק קטלניים מתקופת הברונזה.

"הצפיפות של אבני הקלע היא סימן לעימות גדול, הגנה נואשת או התקפה בקנה מידה מלא", אמר רוסטם אסלאן מאוניברסיטת צ'אנקאלה אונסקיז מרט, לפי Archaeology Magazine.

אסלאן ציין שהתגליות הצביעו על כך שהאזור שימש למטרות הגנתיות והתקפיות במהלך מצור. החוקרים תיעדו גם ראשי חצים, נשקים שבורים, מבנים שרופים ושרידי אדם שנקברו בחיפזון באותה שכבה. לדבריו, הממצאים מצביעים על תקיפה פתאומית.

מאז המאה ה-19, חוקרים חיפשו בטרויה עדויות למלחמה שתוארה על ידי הומרוס. פרנק קלברט החל חפירות רשמיות ב-1863, בעקבותיו בא היינריך שלימן ב-1871; הטכניקות האגרסיביות של שלימן פגעו בכמה שכבות, אך אישרו את קיום העיר. מסעות מחקר מאוחרים יותר בהנהגת וילהלם דורפלד, קרל בלגן ומנפרד קורפמן חשפו עקבות אש בשכבת הרס המתוארכת לכ-1200 לפני הספירה.

המוזיאון הארכיאולוגי בצ'אנקאלה, טורקיה,צילום: frantic00, שאטרסטוק

אבני הקלע, המתוארכות לכ-3,200-3,600 שנה לפני הגילוי, תואמות לתקופה המשוערת של מלחמת טרויה - בסביבות 1184 לפני הספירה.

היסטוריונים יוונים כמו הרודוטוס ואראטוסתנס התייחסו למלחמה כעובדה היסטורית, אם כי אלמנטים כמו השימוש בסוס עץ כדי לחדור לעיר נתפסים באופן נרחב ככלים ספרותיים. עבודת השדה הארכיאולוגית באזור תימשך השנה, וצוות החוקרים מקווה למצוא עדויות נוספות למצור המתואר באיליאדה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר