שלד בתוך כד: ניתוח של דנ"א עתיק חושף מידע מרתק על החיים במצרים הקדומה

חוקרים בריטיים הצליחו לראשונה לרצף באופן שלם גנום של אדם מצרי קדום, בממצא שחושף תובנות חדשות על מוצאם של השכנים שלנו מדרום. הדנ"א, שהופק משרידי אדם שחי לפני 4,800-4,500 שנים, מראה כי 80% מהחומר הגנטי שלו הגיע מצפון אפריקה ו-20% ממערב אסיה ואזור מסופוטמיה.

השרידים נמצאו קבורים בכד חרס סגור בכפר נוויירת, מדרום לקהיר, כבר בשנת 1902. כעת, המחקר, שפורסם השבוע בכתב העת "Nature", מספק עדות גנטית ראשונה לקשרים תרבותיים בין מצרים העתיקה לחברות אחרות באזור הסהר הפורה - אזור שכולל את עיראק, איראן, ירדן וחלקים של טורקיה של ימינו.

עד כה, מדענים הסתמכו רק על ממצאים ארכיאולוגיים כדי להוכיח קשרים אלה. כלי חרס וממצאים אחרים רמזו כי המצרים סחרו בסחורות וידע עם אזורים שכנים, אך עדות גנטית חמקה מהחוקרים בשל תנאי האקלים הקשים שגרמו לפירוק מהיר של הדנ"א.

פריצת דרך טכנולוגית

הגנטיקאי השבדי סוונטה פאבו, זוכה פרס נובל ב-2022, ניסה לפני 40 שנה לחלץ ולחקור דנ"א משרידים מצריים עתיקים, אך לא הצליח לרצף גנום שלם. מאז, רק שלושה גנומים חלקיים של מצרים עתיקים רוצפו, אך הם הגיעו מבני אדם שחיו בתקופות מאוחרות יותר בהיסטוריה המצרית.

כעת, שיפורים טכנולוגיים בעשור האחרון אפשרו לחוקרים הנוכחיים להשלים את המשימה.

הגבר המצרי הקדום חי כאשר טכניקת החניטה עדיין לא הייתה נוהג סטנדרטי. החוקרים סבורים כי דווקא העובדה שהוא לא נחנט שימרה את הדנ"א שלו בצורה יוצאת דופן.

חיים של עבודה קשה

ניתוח השלד חשף שהגבר היה בגובה של מעט יותר מ-1.5 מטר ובגיל 64-44. הניתוח הגנטי מצביע שעיניו ועורו היו כהים.

עצמותיו מספרות על חיים של עבודה פיזית קשה. סימנים של דלקת מפרקים ואוסטאופורוזיס נמצאו בעצמות, בעוד שמאפיינים בגולגולת ובחוליות עמוד השדרה הציגו כי הוא נהג למשוך משקל כבד בגוו כפוף.

עצמות הישיבה באגן היו גדולות בצורה חריגה, ככל הנראה בעקבות ישיבה על משטח קשה במשך עשרות שנים, ונמצאו גם סימנים של דלקת מפרקים משמעותית ברגל ימין.

תעלומת הקבורה היוקרתית 

לאחר בחינה של הנתונים השונים, החוקרים הגיעו למסקנה כי האיש עבד כקדר. אולם, הקבורה היוקרתית שלו בכד חרס אינה מתאימה לקדר רגיל, שלא היה זוכה ליחס כזה. "אולי הוא היה מיומן או מצליח במיוחד וכך קידם את מעמדו החברתי", אמר החוקר ג'ואל איריש מאוניברסיטת ליברפול.

כך או כך, המחקר מספק הצצה מזווית חדשה לתקופה ולמקום מרתקים בהיסטוריה, שקודם לכן לא הייתה לנו גישה אליהם. החוקרים מקווים שניתוחים של ממצאי דנ"א עתיקים נוספים ממצרים, אפריקה והסהר הפורה ייעזרו לכתוב מחדש את ההיסטוריה הגנטית של מצרים.