אוצר תחת החולות: נחשפה עיר בת 3,400 שנה שמשנה את הידע על מצרים העתיקה

משלחת ארכיאולוגים בראשות החוקר הצרפתי סילבן דנין חשפה יישוב "משמעותי" בן 3,400 שנה באתר קום אל-נוגוס בצפון מצרים, כ-43 ק"מ מערבית לאלכסנדריה. הגילוי, שפורסם בכתב העת המדעי Antiquity, מהווה הפתעה גדולה למומחים שהניחו עד כה כי האזור לא היה מיושב עד התקופה ההלניסטית, כ-1,000 שנה מאוחר יותר.

היישוב העתיק התגלה במקרה, כאשר החוקרים עסקו בחקר התיישבות יוונית מאוחרת יותר באותו אזור. ממצאי לבני בוץ מתקופת הממלכה החדשה (1550-1070 לפנה"ס) חשפו את ההתיישבות המצרית המוקדמת ביותר הידועה מצפון לאגם מריוט.

"איכות השרידים וארגונם המתוכנן סביב רחוב מרכזי מעידים על התיישבות משמעותית", הסביר דנין, ארכיאולוג מהמרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי (CNRS). הרחוב תוכנן באופן מתוחכם כדי לנקז מי גשמים ולהגן על מבני לבני הבוץ הפגיעים מפני סחף.

ממצא מרתק במיוחד הוא חותמת על חלק מכד אמפורה הנושאת את שמה של מריטאטן, בתו של פרעה אח'נאתון ורעייתו נפרטיטי. אח'נאתון, ששלט במצרים בין השנים 1349-1336 לפנה"ס, ידוע בשל המהפכה הדתית שהוביל, במסגרתה ניסה למקד את דת מצרים סביב פולחן האל אתן (דיסקת השמש).

"נוכחות החותמת מצביעה כנראה על ייצור יין השייך לאחוזה מלכותית", הסביר דנין. "כרמי היין בשולי מצרים היו מוגנים כנראה על ידי הצבא והיוו חלק מחזית חלוצית לכיבוש האזור לכיוון המדבר". החוקרים משערים כי ייתכן שהיישוב נוסד בתקופת שלטונו של אח'נאתון.

במקום התגלה גם מקדש שנבנה על ידי המלך רעמסס השני, וכן אולמות קבורה פרטיים שכנראה שימשו אנשי צבא. "אם היישוב היה אכן בעל אופי צבאי, ייתכן שהייתה בו גם חומה מבוצרת ומבנים מנהליים", ציין דנין.

פרופ' רוג'ר פורשו, מרצה במרכז KNH לאגיפטולוגיה ביו-רפואית באוניברסיטת מנצ'סטר, שלא היה מעורב במחקר, שיבח את עבודת הצוות וציין כי "נוכחות המקדש מדגישה את חשיבותו האסטרטגית והתרבותית של האתר".

החפירות באתר נמשכות, והחוקרים מקווים שהן יעזרו לחשוף את גודל היישוב המדויק ואת המועד המדויק של ייסודו. שאלה נוספת שמעסיקה את החוקרים היא כיצד כינו המצרים העתיקים את היישוב.