כעבור 1,800 שנים: שרידי מחנה צבאי של "לגיון הברזל" הרומי נחשפו בצפון

פיסת היסטוריה:חפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות חשפה שרידים של מחנה הלגיון השישי, המכונה "לגיון הברזל" (פראטה). ״זוהי הזדמנות יחידה במינה לחשוף חלק ששימש כמחנה של לגיון רומי כמכלול שלם", אומרים החוקרים.

כאמור, בחפירה של החודשים האחרונים שהתקיימה למרגלות תל מגידו, בסמוך לאתר לגיו, כפר עותנאי הקדום, נחשפו שרידים של מחנה הלגיון הרומי המכונה "לגיון הברזל" (פראטה) בן ה-1,800 שנים.

החפירה, בניהולם של ד"ר יותם טפר וברק צין, ובמימון חברת נתיבי ישראל, היא חלק מפרויקט להסדרת כביש 66. בחפירה התגלו שרידים ארכיטקטוניים מרשימים של ה"ויה פרטוריה" - הרחוב הראשי של המחנה, ולצידם משטחי אבן מרוצפים ופודיום מונומנטלי בצורת האות היוונית סיגמה, שהיו חלק ממבנה ציבורי גדול. המחנה הצבאי של הלגיון השישי הוא המחנה הצבאי היחיד בארץ ישראל, בקנה המידה ובהיקף הזה, אשר מיקומו ידוע ושנחשף בחפירות ארכיאולוגיות.

"מחנה הלגיון הרומי בלגיו, שימש כבסיס הקבע של למעלה מ-5,000 חיילים רומים במשך כ-180 שנה - בין השנים 120-117 לספירה ועד שנת 300 לערך", אומר ד"ר יותם טפר, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. "אורכו היה כ-550 מ' ורוחבו כ-350 מ'".

ד"ר טפר מסביר שמהממצאים עולה כי: "במרכז המחנה הצטלבו שני רחובות ראשיים, וכאן גם הוקמה חצר מפקדת המחנה. מיקום זה במחנה שימש כנקודת ייחוס מרכזית, ממנה נמדדו מרחקי הדרך (אשר סומנו באבני מיל) לאורך הכבישים הרומיים, שנסללו מהמחנה הצבאי לערים המרכזיות בכל צפונה של ארץ-ישראל. השתמרות השרידים באתר לא ניכרת לגובה רב, משום שאבנים רבות נלקחו מכאן לאורך השנים לצורך שימוש בפרויקטים אחרים ביישובים שהוקמו באזור בתקופה הביזנטית".

עוד מדגיש ד"ר טפר, כי גילוי מרכז המחנה כעת אינו מקרי. לחפירה הזו של רשות העתיקות קדמו סקרים שנערכו כחלק ממחקר גיאוגרפי-היסטורי שערך ד"ר טפר במסגרת אקדמית ושש עונות חפירה שנערכו בעשור האחרון בשותפות עם ד"ר מת'יו ג. אדמס - זאת כחלק מפרויקט המחקר של עמק יזרעאל (JVRP) מטעם מכון אולברייט לארכיאולוגיה שבירושלים.

"בעונות חפירה אלו נחשפה חצר המפקדה (הפרינקיפיה) של המחנה בחלקו העליון, מדרום-מערב לכביש 66, ובחפירה הנוכחית, מטעם רשות העתיקות, אנו מגלים את שרידיו של המחנה המשתרעים מצפון-מזרח ולאורך כביש 66", אמר.

סריקות מקדימות בשטח המחנה מטעם JVRP, באמצעות טכנולוגית של מכ"מ חודר קרקע, מלמדות כי מתחת לפני השטח, תחת שדות החיטה של קיבוץ מגידו, משתרע מכלול מחנה לגיון רומי שנשמר על כל מרכיביו. "החשיבות המחקרית והייחודיות של הממצא הזה היא מאוד גדולה בשל נדירות הממצא הארכיאולוגי במקום", אומר ד"ר טפר. "אמנם, מוכרים מחנות צבא רומיים מוכרים בארץ ישראל, אך הם היו מחנות מצור זמניים או מחנות קטנים ששימשו יחידות עזר. אף לא אחד מהם דומה למחנה לגיון במערך שלם, כפי שמתועד בחפירות הארכיאולוגיות בלגיו שליד צומת מגידו".

עוד סיפר ד"ר טפר כי מקורות היסטוריים ומידע חלקי נוסף מעידים על קיומו של מחנה קבע לגיון רומי של הלגיון העשירי (פרטנזיס) בירושלים, אולם הוא טרם אותר.

במהלך החפירה התגלו גם מטבעות, חלקי כלי נשק, שברי כלי חרס וזכוכית, אך הממצא הבולט במקום הם הרעפים, שהתגלו בכמויות גדולות מאוד. "הרעפים, שעליהם הוטבעו, לעיתים, גם טביעות הלגיון השישי, שימשו למגוון גדול של צרכים - לקירוי גגות, לציפוי רצפות וקירות. הטכנולוגיה, הידע, שיטות הבניה וכלי הנשק שהלגיון הביא אתו הינם ייחודיים לצבא הרומי. זה, הביא עימו מארץ המוצא מגוון גדול של פריטים, שמהווים טביעת אצבע צבאית - רומית אימפריאלית".

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות ציין כי: ״קרבתו של מחנה הלגיון לגן לאומי תל מגידו המוכר כאתר מורשת עולם, ולבית תפילה נוצרי מהקדומים המוכרים בעולם שגילתה רשות העתיקות בכלא מגידו, מאפשרים להעצים את חווית התיירות באזור מרכזי וחשוב זה, בשער הגליל. לאחר שנחשפו עוצמות האתר, ייבחנו אורח שימור האתר ועתיד הכביש המתוכנן".

המהנדס דימה פריצקר, מנהל אגף ביצוע פרויקטים צפון בחטיבת הנדסה ופיתוח, חברת נתיבי ישראל: "מדובר בפרויקט חשוב מאוד שמטרתו להוביל להפחתת עומסי התנועה לאורך הציר מחד ולשפר את בטיחות הנסיעה למשתמשי הדרך מאידך. העבודות שלנו מתבצעות במקביל לעבודות שמבצעת רשות העתיקות. נמשיך לקדם עוד ועוד פרויקטי תשתיות ברחבי הארץ, גם בשיתוף פעולה עם רשות העתיקות במידת הצורך ושמחים להיות חלק מהגילויים החשובים".