"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התופעה שהפחידה לאורך ההיסטוריה: נמצא ההסבר המדעי לקללת הפרעונים

לאורך הדורות, הפחידה וריתקה את אלו העוסקים ומתעניינים במצרים העתיקה, הקללה המסתורית שכביכול רובצת על אלו שמחללים את קברי הפרעונים • אלא שכמו תמיד, להכל יש הסבר מדעי מאוד פשוט • "כאשר פותחים ארון קבורה עתיק עם מומיה, חשוב לקחת כמה דברים בחשבון"

,עודכן
0השמעה
מקדש רעמסס השני באבו סימבל שבמצרים. צילום: אי.פי

האם נמצאה הסיבה לתופעת 'קללת הפרעונים', לפיה מי שמחלל את קברי מלכי מצרים העתיקים מת כתוצאה מקללה עתיקה של כוהני מצרים? אם תשאלו את האגיפטולוג המצרי הבכיר זאהי חוואס, שכיהן כשר לענייני עתיקות בממשלת מצרים, התשובה לכך חיובית וכלל לא מדובר בסיבה מסתורית או קללה קסומה כלשהי.

האגדה על קללת הפרעונים החלה לקבל תאוצה וזכתה לפופולריות לאחר שחלק משמעותי מהחוקרים שפתחו בשנות ה-20 של המאה הקודמת את קברו של פרעה תות ענח' אמון, הלכו לעולמם שנים ספורות לאחר פתיחת הקבר.

לפיד ושר החוץ המצרי עם עתיקות מצריות. המצרים מתגאים מאוד בהיסטוריה הפרעונית שלהם. ארכיון // צילום: משרד החוץ המצרי



בין המתים הבולטים היה ג'ורג' הרברט, הרוזן החמישי מקרנארבון, שמימן את המשלחת (מת שנה לאחר פתיחת הקבר), כאשר בהמשך מתו חלק מהחופרים המצרים וכן איש העסקים והמיליונר האמריקני ג'ורג' ג'יי גולד, שהיה האזרח הראשון שקיבל אישור לבקר בקבר.

כאמור סדרת המיתות המסתוריות חוללה היסטריה בקרב הציבור והעצימה את המיתוס, שהיה קיים כבר, לפיו כוהני מצרים העתיקה הטילו קללה חמורה על מי שיפתח את קברי הפרעונים העתיקים.
המומיה של פרעה מנרנה ה-1. אוויר רעיל מסוכן יותר מקללות,צילום: אי.פי.איי

אלא שלדברי הבכיר המצרי, שעוסק שנים רבות בחפירות ארכאולוגיות בארצו ובחקר התקופה הפרעונית, הסיבה למיתות האלו היא פשוטה לחלוטין ולא קשורה אליהן שום קללה כזאת או אחרת.

בשיחה עם עיתונאים, טען חוואס כי "כאשר פותחים ארון קבורה עתיק שיש בו מומיה, חשוב לקחת בחשבון שהיא נושאת עליה המון חיידקים בלתי נראים. זוהי בדיוק הסיבה למיתות של הארכאולוגים בעבר".

לדבריו, "אותם הארכיאולוגים והחופרים שפתחו את הקברים לראשונה, התקרבו מייד עם הראש שלהם אל המומיה, ללא שום אמצעי כמו מסיכה, נחשפו לחיידקים ומתו מהם מאוחר יותר. לכן מאוד חשוב לאוורר את הקבר לפני שמתקרבים אליו".

הארכיאולוג הווארד קרטר, שגילה את קברו של תות אנח' עמון בשנת 1923,צילום: אי.פי

החוקר סיפר עוד כי "ממש לפני שבועיים מצאתי סרקופג מצרי עתיק במשקל של 25 טון. הקבר היה מצוי כ-20 מטרים מתחת לאדמה והמכסה שלו לבד שקל 6 טון. הצוות שלי החל לפתוח את המכסה של הקבר כדי שנוכל לראות מה יש בפנים".

"לאחר מכן אווררנו אותו במשך חצי שעה כדי שהאוויר המעופש והמסוכן שבפנים יצא החוצה ואוויר נקי יחליף אותו. רק אז הסתכלנו אל תוך הקבר וכמובן שאף אחד לא נפגע. זו בעצם הקללה שיש בקברי הפרעונים – חיידקים רעילים שנמצאים באוויר", סיכם את דבריו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר