מחקר ארכיאולוגי חשף "מערת מכשפות" בהרי ירושלים: חוקרים של אוניברסיטת בר-אילן, רשות העתיקות והמרכז לחקר מערות, חשפו עדויות לטקסי העלאה באוב שככל הנראה התקיימו במערת התאומים שבהרי ירושלים לפני כ-1,700 שנה.
אזהרה: הביקור במערת התאומים מותר בעונת הקיץ בלבד - בעת הביקור במערה אסור לעזוב את השביל המוסדר וחובה לפעול על פי הנחיות רשות הטבע והגנים, והשילוט במקום.
החוקרים גילו במערה למעלה מ-100 נרות חרס שהוטמנו בסדקים קשים לגישה, מספר גולגולות אדם, מטבעות, קערות חרס וכלי נשק: ״זוהי עדות נדירה לאותם מנהגים עממיים מיסתוריים שרווחו כאן במרחב בעת העתיקה״. התגלית הנדירה פורסמה לאחרונה בכתב העת הנחשב Harvard Theological Review.
שלוש כיפות גולגלות אדם מוסתרות בנקיקים ומתחת לסלעים, יותר מ-100 נרות חרס קדומים מוטמנים בסדקים קשים לגישה, כלי חרס רבים, ראש גרזן, פגיונות, וממצאים שהתגלו בזה אחר זה בסקר ארכיאולוגי שערכו חוקרי אוניברסיטת בר-אילן ורשות העתיקות במערת התאומים שבתחומי שמורת הטבע נחל דולב בהרי ירושלים, העלו תמונה חידתית ואפופת מסתורין.
במחקר החדש שפורסם, נחשפים הממצאים הנדירים לראשונה. לדעת החוקרים, מצבור הממצאים ואופן הנחתם והטמנתם לפני כ-1700 שנה, מעיד כי במערה התקיימו טקסים להעלאת רוחות באוב ולחיזוי העתיד. מערת התאומים היא מערה קרסטית גדולה, הנמצאת בגדה הצפונית של נחל המערה בהרי ירושלים.
המערה נחקרה עוד במאה ה-19 על ידי צוות מחקר בריטי אשר תיעד את המערה לראשונה. החל משנת 2009, נסקרה המערה ומופתה מחדש על ידי צוות חוקרים משולב מטעם המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן והמרכז לחקר מערות. החוקרים התבססו על חוקרי הסקר הבריטי מהמאה ה-19, שציינו כי קיים פיר עמוק בקצה המערה, אשר מיוחסים לו מסורות ומנהגים שונים. בין השאר, שמייחסים למי המעיין הנובע במערה סגולות מרפא. הפלאחים המקומיים אף סיפרו לאנשי הסקר מעשייה על השלכת נשים בוגדניות לתחתית הפיר.
בעקבות ממצאים מיוחדים אלה ערכו ד"ר איתן קליין מרשות העתיקות ופרופ' בועז זיסו מאוניברסיטת בר-אילן מחקר מעמיק באוניברסיטת אוקספורד, שמטרתו לחשוף את התופעה ההיסטורית שהביאה להצטברות חפצים אלו במערה. לצורך כך, נבדקו מכלולים ארכיאולוגיים דומים מרחבי העולם הרומי, ונסקרו מאות טקסטים עתיקים מהתקופות הקלאסיות, העשויים לרמוז לפשר תופעה מסתורית זו. מה שהתברר הוא כי בתקופות הקלאסיות נתפסו מערות חשוכות שלהן פירים עמוקים, כפתח אפשרי לשאול (עולם המתים). במקומות כאלו, נערכו פולחני מסתורין וטקסי העלאה באוב, בהם זימנו את רוחות המתים.
עוד התברר, כי בטקסים אלו השתמשו, בין היתר, בלהבת הנרות ובהשתקפות של נוזלים בתוך קערות, על מנת לתקשר עם מתים ולחזות את העתיד באמצעות מדיומים. שימוש נפוץ בטקסים אלו נעשה בגולגולות אדם ותופעה זו לא נעלמה אף מעיני חז"ל. המקורות הקלאסיים מציינים אף את השימוש בכלי נשק ממתכת כקשורים לטקסים אלו, שכן תפקידם היה לגרש רוחות שאינן רצויות ולזמן רק את רוח המת הרלוונטית. עקב הנתונים הפיזיים והפולחניים המיוחדים של המערה, המחקר מציע, כי זו שימשה כפתח אפשרי לשאול, ושנערכו בה טקסי העלאה באוב.
לדברי עורך וכותב המחקר, ד"ר איתן קליין מרשות העתיקות: ״מדובר בתגלית נדירה ביותר. ניתן להציע, בזהירות הראויה, כי במערת התאומים התקיימו בתקופה הרומית המאוחרת טקסי העלאה באוב, וייתכן כי היא שימשה כמתחם פולחני (אורקל) מקומי. זה היה פולחן עממי; השלטונות בעת העתיקה לא תמכו בפולחנים מסוג זה. בחלק מהתקופות הוציאו את התופעה הזו אל מחוץ לחוק, ובכל מקרה, באזור זה, ישבו תושבים נוכרים בתקופה המדוברת, לאחר כישלון מרד בר-כוכבא. לאור זאת, אנחנו משערים שמי שהשתתפו בפולחן במערה היו בעיקר פגאניים מתושבי האזור".
לדברי מנהל הסקר הארכיאולוגי במערה, פרופ' בועז זיסו מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן: "מרבית הממצאים שנתגלו מוטמנים בתוך סדקים קשים לגישה במערת התאומים, ובכללם: נרות השמן, קערות וכלי חרס וזכוכית, ראש הגרזן והפגיונות. אלה, שימשו בדרך זו או אחרת בכשפים וקסמים שנערכו במערות שנתפסו כפתח אפשרי לשאול. מטרתם היתה חיזוי העתיד והעלאת רוחות המתים באוב. כיוון שבמערת התאומים נמצאו, לעת עתה, מעל מאה הטמנות של נרות חרס - אך רק שלוש הטמנות של גולגולות אדם, אנו משערים כי עיקר הטקס הפולחני התרכז בהטמנת הנרות לכוחות כתוניים (כוחות השאול)".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו