"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חיידק השימפנזים שמאתגר את המדענים

מחלה חדשה, שפוגעת בקופים באפריקה, יכולה לסכן בני אדם • החוקרים מודאגים: "אנחנו לא יודעים עליה מספיק" • מנסים להרגיע: "זו לא מגיפה בהתהוות"

,עודכן
קוף שימפנזה, צילום: איי.אף.פי.

מקלט קופי השימפנזה בסיירה לאונה, חווה מאז 2005 עד 2018 שורה של מיתות מסתוריות בקרב הקופים במקום, דבר שעורר את חששם של הרופאים ממחלה חדשה ולא מוכרת שמכה בהם. התסמינים אצל כל הקופים היו דומים: בעיות נוירולוגיות שגרמו לקופים קשיי הליכה והתקפים של פרכוסים. כמו כן הקופים סבלו מהקאות ונזקים אחרים למערכת העיכול שלהם. למעשה בניתוח שלאחרי המוות שנערך ב-56 קופים התברר שלכולם מאפיינים דומים של פגיעות דומות.

המוות המתמשך של בני המין, דווקא במקלט טאקוגמה במדינה, עורר דאגה בקרב החוקרים ומאז שנת 2016 נעשה מחקר אינטנסיבי לברר מה הורג את הקופים. סיבה נוספת לדאגה היתה העובדה כי מחלה שפוגעת כך בשימפנזים יכולה בקלות להרוג גם בני אדם כיון שהשימפנזים והמין האנושי חולקים 99 אחוז מה-DNA שלהם ועד היום כל מחלה שתקפה שימפנזים פגעה גם בבני אדם.

השנה הגיעו החוקרים למסקנה אודות הסיבה למוות המסתורי והיא מטרידה מאד. החוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, מצאו חיידק מוכר מסוג סרסינה (Sarcina), אך הגרסה שנמצאה במעבדה שונה משני הגרסאות המוכרות למדע והיא ככל הנראה רעילה ברמה של 100 אחוזים בין הקופים של המקלט. הממצאים התפרסמו בבטאון Nature Communications, והם מלמדים כמה יש לעמוד על המשמר גם ביחס לחיידקים המוכרים למדע.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

קוף שימפנזה / אי.אף.פי

מי שגילתה את החיידק החדש היתה הסטודנטית לאה א. אוונס, שעבדה בהדרכתו של החוקר טוני גולדברג. הסטודנטית בודדה ב-68 אחוז מהדגימות של הקופים המתים סוג חדש של החיידק שזכה לשם Sarcina troglodytae, על שם מין השימפנזים בו הוא נמצא. "זה היה ממש מבצע בלשי למצוא את החיידק, לקח לנו חמש שנים של חיפושים והמון מאמצים", אומר ד"ר גולדברג אחרי פרסום הממצאים.

למעשה עד כה היו מוכרים למדע רק שני סוגים של חיידקים מהמשפחה הזו, כאשר ה-Sarricina ventriculi שהתגלה בשנת 1844, ידוע לכזה הגורם לתסמונת קטלנית בחיות ובבני אדם מהסוג שגרם למותם של השימפנזים. ההבדל בין המין המוכר למדע למין הנוכחי הוא בכך שהנוכחי נמצא גם במוחם של הקופים וייצר פגיעה נרחבת יותר.

עובד מעבדה / אי.פי.אי

"אנחנו לא יודעים מספיק על החיידק וגם למה המחלה מופיעה דווקא בעונה היבשה במדינה, בחודש מארס. אנחנו גם לא יודעים האם החיידק קטלני לבדו או שמעורבים כאן עוד תהליכים וכן אנחנו לא יודעים איך החיידק הזה מגיע אל הקופים" כותבים החוקרים במאמר שלהם. כך או כך למרות נתינת אנטיביוטיקה ותרופות נוגדות פירכוסים החוקרים לא הצליחו לרפא את הקופים שחלו בחיידק. עם זאת הם מדגישים כי "זו לא מגיפה בהתהוות לא מדובר בחיידק מדבק". עם זאת מוסיף ד"ר גולדברג, כי "זן החיידקים הזה לא נחקר עד היום מספיק ויתכן שנגלה שהוא כן פוגע גם בבני אדם וחלק ממקרי המוות בעולם קשורים אליו. זה עוד אחד מהדברים האלו שמצויים שם בחוץ שנכנסים לקטגורייה של דברים שיש לחקור ולעקוב אחריהם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר