"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"יש להמית את ההיפופוטמים של אסקובר"

מדענים טוענים כי על הממשל הקולומביאני להרוג את להקת ההיפופוטמים של ברון הסמים, לאור קצב ההתרבות שלה שמאיים על קיומם של מינים אחרים בסביבתה

,עודכן
"מדובר באחד האתגרים הגדולים בעולם של התמודדות עם מינים פולשים" // צילום ארכיון: Getty Images // "מדובר באחד האתגרים הגדולים בעולם של התמודדות עם מינים פולשים"

מדענים דרום-אמריקנים פרסמו מחקר שלפיו על ממשלת קולומביה לפעול במהירות ולהמית את להקתההיפופוטמיםשל ברון הסמיםפבלו אסקובר. הסיבה לאזהרה, שפורסמה בביטאון Biological Conservation, בינואר: קצב ההתרבות המהיר של הלהקה והאיום שלה על מינים מקומיים, בהם תחשי הנהרות הקריביים.

למעשה, מלכתחילה לא היו היפופוטמים בדרום אמריקה, אולם אסקובר, שפעל במדינה והפך לראש ארגון הסמים הרצחני מדיין, הקים לעצמו גן חיות פרטי שבו חיו פילים, ג'ירפות, קנגורו וגם היפופוטמים. בעלי החיים שהו במתחם מסודר וסגור עד לשנת מותו של הפושע ב-1993, אז ממשלת קולומביה פינתה חלק מהם מהמקום, בעוד אחרים מתו. ההיפופוטמים ברחו לנהר המגדלנה הסמוך שחוצה את המדינה ועובר גם באזור העיר מדיין.

פבלו אסקובר // צילום: איי.פי
פבלו אסקובר // צילום: איי.פי

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

בעלי החיים הגדולים הגיעו אל הנהר, בין השאר, בגלל הקושי הלוגיסטי של הממשלה לפנות אותם וכן בשל העובדה שהאזור היה מוכה אלימות וההיפופוטמים לא היו בראש סדר העדיפויות של הרשויות. כך הלהקה הלכה והתרבתה באזור, וכיום לא ידוע כמה מחבריה חיים בנהר. המדענים מעריכים כי הקבוצה מכילה 80-65 פרטים. "מדובר באחד האתגרים הגדולים בעולם של התמודדות עם מינים פולשים, ויש לטפל בכך כעת לפני שנעמוד מול בעיה ענקית", אומרת החוקרת נטלי קסטבלבלנקו-מרטינס מאוניברסיטת קווינטנה רו במקסיקו (University of Quintana Roo).

אלא שמול הרצון של החוקרים לעצור את התרבותההיפופוטמיםבאזור, עומדים הכפריים הקולומביאנים שנוהגים לארח תיירים רבים באזור האחוזה של אסקובר ולהציג בפניהם את בעלי החיים בסביבה. הציבור המקומי רואה בחיות אלה עוד אמצעי תיירותי שיזרים אליהם כסף, ולכן לאחר שציידים הרגו היפופוטם לפני שנים אחדות קמה צעקה גדולה מאוד מצד תושבי האזור. מנגד, על פי התחזיות השונות, אם לא יינקטו פעולות בעניין הרי שעד שנת 2035 יהיו באזור 1,500 היפופוטמים.

מחקר שנערך על ידי אוניברסיטת קליפורניה מלמד כי על הממשל המקומי לפעול עתה בנושא כיוון שיש השפעה סביבתית רבה לבעל החיים הגדול. "אין להם אויב טבעי, יש ברשותם כמויות גדולות של אוכל שלא קיימות באפריקה, והם משנים את טיב המים עם הצואה שלהם", נקבע במחקר. אולם כשהממשל ניסה להתערב בעניין - הציבור התקומם.

הפתרון שנמצא הוא לעקר את בעלי החיים כדי למנוע את המשך ההתרבות שלהם. אולם מדובר בפעולה מורכבת וקשה שלא צלחה כל כך עד היום. הווטרינרית ג'ינה סרנה-טרוחיו, שביצעה חלק מניסיונות העיקור, סיפרה כי "הקהילה משגיחה על הפעולות שלנו, כדי לוודא שאנחנו לא מבצעים דבר אחר מלבד עיקור. הם אוהבים אותם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר