כלבים המתרבים בחופשיות בסמוך לתחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל שבאוקראינה מציגים בגנום שלהם דפוסים ייחודיים התואמים תהליכים של ברירה טבעית. בדיקות גנטיות חשפו אותות בולטים באזורים האחראים על תיקון ה-DNA, ויסות חלוקת התא, התגובה החיסונית והתמודדות עם סרטן.
לפי דיווח באתר Fakti.bg, מדובר ברמזים ראשונים להתאמות ביולוגיות שעזרו לכלבים לשרוד בסביבה רווית מזהמים, אך החוקרים מדגישים כי אין לראות בכך עמידות מוחלטת. הנתונים נאספו במחקרים שבהם נדגמו כלבים בסביבת הכור ובעיר צ'רנוביל, המרוחקת כ-16 קילומטרים.
כדי לבחון אם הבידוד הגיאוגרפי לבדו מחולל את השינוי, השוו החוקרים את הנתונים בצ'רנוביל גם לאוכלוסייה מבודדת לחלוטין מאיי גלאפגוס, לפי אתר Focus. בעבר נחשפו פערים חדים במבנה הגנטי בין הכלבים שחיים בצמוד לתחנה לבין אלה המתגוררים בעיר צ'רנוביל הסמוכה.
ברירה טבעית מול סחיפה גנטית
משהתברר בניתוח מאוחר כי שיעור המוטציות אינו חריג, הפנו המדענים את המבט לשני מנגנונים: ברירה טבעית וסחיפה גנטית - תנודה אקראית בשכיחות גנים, המתרחשת בעוצמה בעת צמצום דרמטי באוכלוסייה. בדיקה חשפה כי השינויים מרוכזים דווקא בגנים חיוניים לתגובה החיסונית.
התרכזות השינויים באזורים קריטיים אלה מחזקת את ההערכה כי מדובר בברירה טבעית המעניקה יתרון הישרדותי בסביבה מזוהמת. מנגד, הועלתה האפשרות כי גם לסחיפה הגנטית האקראית היה תפקיד. מיד לאחר אסון 1986 בוצעו מבצעים לחיסול ולפינוי בעלי חיים באזור ההדרה.
השפעת הזיהומים על האוכלוסייה
הדילול החד באוכלוסייה הביא את החוקרים להסביר כי סחיפה אקראית אינה מספקת הסבר מלא. היקף הרבייה של הכלבים ליד הכור נותר דומה לזה של כלבי העיר - נתון שלא מתאים לאוכלוסייה שספגה קריסה מספרית, וכלבי העיר צ'רנוביל קרובים גנטית לכלבים מאיי גלאפגוס.
נתון זה מוכיח כי המרחק הפיזי או הבידוד לבדם אינם מסבירים את התופעה. למרות התוצאות, הקהילה המדעית מקפידה על זהירות. אי אפשר לבודד את הקרינה הרדיואקטיבית כגורם היחיד, שכן אזור ההדרה ספג לאורך השנים זיהומים קשים של מתכות כבדות ושפכים תעשייתיים.
שתי האפשרויות להסתגלות הגנטית
לפי דיווח באתר Ethnos, המדענים מציעים שתי אפשרויות שאינן סותרות זו את זו: הסתגלות הדרגתית שבה הברירה הטבעית העדיפה וריאנטים גנטיים שעזרו להתמודד עם הזיהום, או הישרדות מוקדמת של כלבים שנשאו עמם שונות גנטית מיטיבה מלכתחילה והעבירו אותה לדורות הבאים.
למרות המגבלות המחקריות, ובהן המחסור בדגימות DNA היסטוריות מליל האסון, התמונה הכוללת מרתקת. ניתוח של יותר מ-100 אתרים בגנום מציג עדות לכך שבמהלך 15 עד 20 דורות בלבד, חשיפה ממושכת לסביבה מזוהמת מסוגלת להכווין ולזרז את מסלול האבולוציה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו