זריקת ג'וק לאסלה נשמעת כמו הפתרון המהיר ביותר להיפטר ממנו – אבל מחקרים ומומחי הדברה מזהירים שהיא עלולה דווקא להחמיר את הבעיה.
מה קורה לג’וקים במים?
ג'וקים אינם נושמים דרך הפה, אלא דרך פתחים זעירים בבית החזה שלהם הנקראים סְפּירַקְלים. כשהם מוכנסים לתוך מים, הם סוגרים את הפתחים הללו כדי לצמצם את איבוד הנוזלים מגופם – וכתוצאה מכך מסוגלים "להחזיק נשימה" לכמה דקות – הטענות נעות בין 5 ל-40.
מחקר אוסטרלי שבדק את הנושא הגיע למסקנה שמדובר על 5-7 דקות, אך מומחים רבים טוענים כי מדובר בעד 40 דקות, לפחות בקרב זני ג’וקים מסוימים, כאשר הטענה היא כי הזמן הממוצע ליכולת החזקת הנשימה לכלל זני התיקנים הוא חצי שעה.
כך או כך, גם פרק זמן קצר יחסית עשוי להספיק לג'וק כדי לשרוד את שלב ההדחה.
מה שמגיע אחר כך
אם כן, הסיכוי להרוג ג’וק בהדחה לא גבוה – אבל רוב האנשים עדיין עשויים לחשוב שכך לפחות הוא כבר לא בבית שלהם.
כאן נכנס לתמונה חשש נוסף: שק ביצי ג'וקים עלול לשרוד את המסע מהאסלה למערכת הביוב, ואם הוא בוקעת שם, הצאצאים עלולים למצוא את דרכם חזרה לבית דרך הצנרת. סביבת הצנרת – חשוכה, לחה וחמימה – היא למעשה בית גידול אידיאלי עבור הג’וקים, שיכולים לשגשג בה, וכמובן למצוא גם דרכים החוצה דרך נקודות חיבור לבתים.
מה כן לעשות?
אז אסור להדיח ג’וקים, וכפי שפרסמנו לאחרונה, אסור גם למעוך אותם. מה זה משאיר לנו? מומחים קובעים באופן חד משמעי: הפתרון האמיתי לבעיית ג'וקים אינו בשיטת הסילוק, אלא בטיפול במקור – איתור נקודות כניסה, ניקיון והדברה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו