יותר מסוריקטות, פחות מבונים: איפה בני האדם בדירוג המונוגמיה?

האם בני אדם הם יצורים מונוגמיים? מחקר שפורסם ב-Proceedings of the Royal Society השתמש בשיעור האחים המלאים לעומת אחים למחצה כדי למדוד את המונוגמיה הרבייתית אצל יונקים. ניתוח הנתונים, שנעשה על ידי צוות מחקר בראשותו של מארק דייבל מאוניברסיטת קיימברידג', דירג את בני האדם במקום השביעי מבין 11 מינים, עם כ-66 אחוז מהילדים שנולדו לזוגות שנשארו יחד ללידות מרובות, לפי The Independent.

"מונוגמיה היא דפוס ההזדווגות הדומיננטי במין שלנו. לעומת זאת, לרוב המכריע של יונקים אחרים יש גישה פרועה הרבה יותר", אמר דייבל, לפי The Independent. בקרב הבונה האירופי נרשמו 73 אחוז אחים מלאים, בקרב גיבונים לבני-ידיים כ-64 אחוז, ובקרב סוריקטות 60 אחוז. שימפנזים מצויים הראו ארבעה אחוזים, דולפינים מצויים נתון דומה, וגורילות שישה אחוזים. העכבר הקליפורני (Peromyscus californicus) זכה לציון של 100 אחוז, ואחריו כלבי בר אפריקנים עם 85 אחוז.

צוותו של דייבל הסתמך על נתוני אבהות מ-34 מיני יונקים ועל רשומות גנטיות של בני אדם מבתי קברות אירופיים מתקופת הברונזה, קברים אנטוליים מהתקופה הניאוליתית ו-94 חברות מודרניות, בהן ציידים-לקטים. "השיטה מעט גסה בשל נתונים חלקיים, אך זו היא הדרך הישירה ביותר לקבוע מונוגמיה", ציין דייבל.

"במנהגי ההזדווגות והנישואין של בני האדם, ישנו מגוון תרבותי עצום", הוא ציין. מחקרים אתנוגרפיים מצביעים על כך ש-85 אחוז מהחברות הטרום-תעשייתיות אפשרו לפחות פוליגמיה מזדמנת, וכמה מהן נהגו בפוליאנדריה, יחסים בין אישה אחת לכמה גברים. עם זאת, כ-66 אחוז מהלידות עדיין נבעו מקשרים זוגיים מתמשכים.

"המדד משקף מונוגמיה רבייתית ולא התנהגות מינית", הסביר דייבל. "ברוב היונקים, הזדווגות ורבייה קשורות זו בזו בקשר הדוק. בבני אדם, אמצעי מניעה ותרבות שוברים את הקשר הזה". המחקר מיקם את בני האדם בתוך המיעוט של תשעה אחוזים מהיונקים החיים בעיקר במונוגמיה. דייבל טען כי המונוגמיה האנושית "הייתה הצעד הראשון לקראת יצירת חברות גדולות ורשתות של חילופי תרבות", שתמכו בטיפול משותף בילדים ובשיתוף במזון.