"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דאגה באי היווני: "פלישה סינית מסוכנת"

בלסבוס זוהה מין פולש של צב מים סיני • מדובר בצבים שמסתגלים במהירות לכל סביבה - גם על חשבון הזנים המקומיים • החשש הו מהפצת מחלות שעלולות לפגוע גם בבני אדם

,עודכן
0השמעה
תצפית אל המפרץ באי לסבוס. צילום: GettyImages

גילוי חדש מעורר דאגה קשה בקרב מדענים ורשויות הסביבה ביוון. לראשונה זוהו צבי מים סיניים פולשים באי לסבוס, והחשש הוא שיווצר איום חמור על המערכת הטבעית המקומית.

באוגוסט 2024, צוות חוקרים שהגיע ללסבוס לצורך מחקר חיית הבר, גילה באופן מפתיע שלושה צבי מים סיניים ממין Mauremys sinensis בלגונה מלאכותית המכונה "אגם הצבים". המדענים זיהו מיד את המין הזר והבינו כי מדובר בגילוי בעל השלכות סביבתיות רציניות.

צב ממין Mauremys sinensis,צילום: ויקיפדיה

זו התגלית הראשונה של מין זה באי היווני, והחוקרים מזהירים כי הדבר מסמן התחלה של בעיה סביבתית שעלולה להתפשט במהירות.

איום אקולוגי

המדענים מגדירים את הצבים הסיניים כ"מין פולש", שמהווה איום משולש על הסביבה המקומית: תחרות על משאבים - הצבים הזרים מתחרים עם המינים המקומיים על מקורות המזון, מקומות הקינון ובתי הגידול הטבעיים, מה שעלול להוביל לירידה במספרי הצבים המקומיים; הפצת מחלות - המין הזר עלול להיות נשא לפתוגנים מסוכנים, כולל חיידק הסלמונלה, המסכן לא רק את חיות הבר המקומיות אלא גם את בריאות האדם; סכנה לאדם - המגע עם המים שבהם נמצאים הצבים הזרים עלול לחשוף תושבים ותיירים למחלות מעיים חמורות.

דאגה נוספת היא האפשרות שהצבים הזרים יזדווגו עם המינים המקומיים וייצרו צאצאים היברידיים, מה שעלול לגרום לאובדן המאפיינים הייחודיים של אוכלוסיות המקומיות.

סחר לא מבוקר בחיות אקזוטיות

החוקרים מעריכים כי הצבים הסיניים הגיעו ללסבוס כתוצאה מפעילות האדם, ככל הנראה באמצעות סחר בחיות אקזוטיות. ייתכן שבעליהם שחררו אותם לטבע בכוונה או שהצבים ברחו מהשבי.
המין הפך פופולרי בשוק החיות האקזוטיות לאחר שמכירת מיני צבי מים אחרים נאסרה באירופה. בזכות עמידותם הגבוהה ויכולת ההסתגלות המרשימה שלהם לתנאי סביבה משתנים, צבי המים הסיניים מצליחים לשגשג בסביבות מחיה מגוונות ולהתבסס בהן במהירות.

צבים ממין Mauremys sinensis וצאצאים היברדיים שלהם,צילום: מתוך המחקר

השלכות רחבות היקף

המומחים מדגישים כי מינים פולשים פועלים כ"שבר במנגנון" של אקו-סיסטם מאוזן. הם משבשים שרשרות מזון טבעיות, דוחקים תושבים מקומיים מבתי הגידול הטבעיים שלהם ועלולים אף לפגוע בפעילות חקלאית באזור.
החוקרים והרשויות הסביבתיות קוראים לנקיטת צעדים מיידיים למניעת התפשטות נוספת של הצבים הזרים. בין ההמלצות: ביסוס מערכת מעקב ופיקוח על הלגונות והביצות באי, הגברת הפיקוח על יבוא וסחר בחיות אקזוטיות, עריכת סקרים נרחבים לאיתור פרטים נוספים ופיתוח תוכנית פעולה לטיפול במין הפולש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר