אוניברסיטת חיפה פרסמה היום (שני), כי נחילים ראשונים של המדוזה החוטית הנודדת נצפו בחופי הארץ. כרגע מדובר במדוזות בגודל בינוני ובצפיפות דלילה יחסית, כשהנחילים נצפים בעיקר באזור תל אביב וחיפה. אולם בימים הקרובים צפויה עלייה בצפיפות הנחילים.
"נחילי המדוזות הקיציים מופיעים לרוב בשבועות של היום הארוך בשנה, ובימים הקרובים צפויה עלייה בצפיפות הנחילים", אומר ד"ר דור אדליסט, מהמעבדה לאקולוגיה וביולוגיה ימית יישומית באוניברסיטת חיפה והמרכז האקדמי רופין. "אנחנו ממליצים לרוחצים להיכנס לאתר www.meduzot.co.il, ולדווח גם אם ראיתם מדוזות, וגם אם לא. הדיווחים עוזרים לציבור הרוחצים וגם למחקר ארוך הטווח שאנחנו מנהלים כבר שנים".
מדוע אין פתרון לבעיה?
בגלל אי הנוחות שהמדוזות גורמת לרוחצים (ולעתים גם לתשתיות בחוף, כמו מתקני התפלה או תחנות כוח), עולים מדי שנה רעיונות שונים (ולעתים משונים) כיצד אפשר לצמצם את נוכחותן בחופים שלנו: הצבת רשתות, ייבוא טורפים ממקומות אחרים בעולם, דיג למטרות מאכל, שאיבה באמצעות ספינות וכו'), אך ד"ר אדליסט מסביר מדוע אין פתרון יעיל לעצירת הנחילים. "המדוזות הן בעל החיים הקדום בטבע והן נמצאות איתנו כבר 600 מיליון שנה ולכן לפני הדיון על מציאת פתרונות ראוי גם לתת להן את הכבוד המגיע למין כה עתיק", הוא מציין.
ביחס לפתרונות טכנולוגיים, אדליסט מסביר: "פריסת רשת בארץ לא תועיל כי המדוזות שמגיעות הן שמנות וגדולות והמשקל של הנחילים ישכיב או ישבור את הרשת. מעבר לכך גם אם נעצור אותן המים יהיו צורבים מאד עקב זרועות הציד שהן ישחררו מעצמן אל הים".
גם הבאת אויב ביולוגי אינה פתרון מומלץ. "הבאה של גורם לא מקומי עלולה לייצר צרות יותר גדולות, משום שאתה מביא גורם כזה ואין לך שליטה על כלל ההשפעות שלו והנזקים שהוא יכול לגרום", הוא מזהיר. "אגב גם החוטית עצמה היא מין פולש שהגיע לישראל דרך תעלת סואץ והן הדגמה ממשית של השפעת מין ביולוגי פולש".
מתי השיא ואיך להתמודד?
ד"ר אדליסט ממליץ למי שרוצה ליהנות מהים ללכת בשבועיים הקרובים. "בישראל התקופה המרכזית שבה הן מגיעות היא סביב חודש יולי פחות או יותר כשבחודש אוגוסט החופים מתנקים מהן. מהבחינה הזו אני ממליץ למי שרוצה ליהנות מהים ללכת בשבועיים הקרובים כי אחרי כן הים יהיה מלא בנחילים וגם המים יהיו צורבים בעקבות זרועות הציד הארוכות של החוטית הנודדת שמשתחררות ממנה".
במקרה של מפגש עם מדוזה, הטיפול הנכון בצריבה הוא פשוט: "רחיצת המקום במי ים ואחרי כן מריחת חומרים תרופתיים נוגדי כוויות. קרי משחות שונות שזה הפעילות התרופתית שלהן. רק השיטות האלו באמת מועילות, כך מראים מחקרים עדכניים, לכן אין לנסות לטפל במקום שנצרב עם כל מיני תרופות סבתא, הן לא יעזרו כלל".
אדליסט מציין עוד, כי "החוטית אולי צורבת אבל לא מסוכנת לחיי האדם. אנו חקרנו 481 מקרים בהם אנשים נצרבו משמעותית ובאף אחד מהם לא נגרמה נכות לאדם שנצרב. אמנם לעיתים נותרות צלקות אבל בכך מסתיימת הפגיעה כך שבארץ אין סיבה ממשית להתחיל לחפש טכנולוגיות או גורמים ביולוגיים שיילחמו בחוטית".
רוחצים יכולים לזהות מצב מסוכן על ידי דגל סגול על סוכת המציל, ולהגן על עצמם באמצעות ביגוד מלא או בגדי לייקרה המגנים מפני צריבה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו