בשורה מעודדת: גדילה משמעותית באוכלוסיית העופות שנודדים דרך ישראל

בספירה השנתית של קורמורן גדול (Phalacrocorax carbo) שהתקיימה בינואר האחרון, נצפו 19,080 פרטים ב-14 אתרים, רובם בצפון הארץ ובמישור החוף, אך אוכלוסייה גדולה נצפתה גם באילתובערבה.

למרות שהמצב הביטחוני הביא לכך שלא התבצעה ספירה בשלושה אתרים בצפון, מספר הקורמורנים החורפים השנה בישראל הוא הגבוה ביותר מזה שנים. העלייה במספרם נצפתה ברוב אזורי הארץ, אך השינוי העיקרי לעומת השנים הקודמות נובע מעלייה באתרי הלינה בגאון הירדן ובנחל חדרה, וכן באתרי שיחור המזון בערבה הדרומית.

לפי ארגון שמירת הטבע הבינלאומי IUCN, קורמורן גדול מוגדר כמין שאינו נמצא בסכנת הכחדה עולמית ואזורית (LC). קורמורן גדול אינו מקנן בישראל, אך בעבר הוא היה חורף שכיח – בעיקר באגם החולה, בכנרת, בשפכי נחלים אל הים התיכון ובבריכות דגים. ציד נרחב שבוצע בשנות ה-50 של המאה הקודמת, בעיקר בעמק החולה, הביא כמעט לידי השמדת אוכלוסייתו, ובמפקדי עופות המים בשנים 1975-1965 תועדו בכל שנה רק כמה עשרות קורמורנים חורפים בישראל.

בשנים שלאחר מכן, החלה האוכלוסייה להתאושש. מאמצע שנות ה-80 חלה עלייה ניכרת במספר הפרטים, בד בבד עם עלייה בגודל האוכלוסיות באירופה, במיוחד במדינות שמהןנודדיםקורמורנים החורפים בישראל. לשיא גודלה הגיעה האוכלוסייה החורפת ב-2004, אז תועדו כמעט 29 אלף פרטים, אך אליה וקוץ בה: קורמורן גדול ניזון מדגים, ולכן גידול האוכלוסייה בעשורים האחרונים הגביר את החיכוך בין שומרי הטבע למגדלי הדגים בענף המדגה.

על רקע זה, התירהרשות הטבע והגניםממשק פעיל לצמצום נזקי הקורמורנים בבריכות דגים – בעיקר בירי מוגבל למטרת הטרדת הקורמורנים וגירושם מאתרי לינה סמוכים לאזורי מדגה. מאז, ירד מספר הקורמורנים החורפים בישראל מדי שנה והתייצב בעשור האחרון, כפי שמלמדות תוצאות הספירות בשנים האחרונות.

הספירה השנתית מתקיימת בכל תחילת ינואר, עם תום נדידת הסתיו וטרם תחילת הנדידה באביב. הקורמורנים נספרים בזמן ההתכנסות אל אתרי הלינה בשעות אחר הצהריים, או ביציאה מהם בבוקר. הספירה נעשית בכל אתרי הלינה הנגישים סביב הכנרת ובכל אתרי הלינה הידועים בארץ: עמק החולה, עמק הירדן ועמק בית שאן, עמק זבולון, חוף הכרמל ועמק חפר, דרום מישור החוף והנגב, ואזור אילת. בספירה נבדקים שינויים בפריסת הקורמורנים ובנוכחותם באתרים טבעיים של שיחור מזון – הים והכנרת – והיא חלק מתוכנית הניטור של האוכלוסייה, שמטרתה לבחון את הצלחת פעולות הממשק.

כדי לקבל תמונה ארצית ועולמית מדויקת ככל שניתן על מצב המין, נעשית הספירה מדי שנה בעת ובעונה אחת, באותה התקופה שאוכלוסיית המין נספרת בכל רחבי אירופה.