רס"ל אברהם (אברומי) חיים פרידמן עמד שלשום (שני) במרכזו של טקס במשכן הכנסת שלא ריגש רק אותו אישית, אלא גם את כל חבריו לוחמי משמר הכנסת, שזו הפעם הראשונה שאל שורותיהם מצטרף באופן רשמי איש משמר עם מוגבלות.
כשהוא מוקף בחבריו ליחידה ולמשמר ועם בני משפחתו לצדו, כשאת כתפו מעטרת דרגת הרס"ל, גויס פרידמן, אוטיסט בתפקוד גבוה, באופן רשמי אל יחידת הכלבנים במשמר הכנסת, זאת לאחר שסיים את הסמכתו כמטפל בבעלי חיים.
סיפורו של פרידמן בכנסת החל לפני כשנתיים, אז הועסק במשרת סטודנט כמטפל בכלביית משמר הכנסת לאחר שסיים התנדבות בת שנה ביחידת הכלבים הצה"לית עוקץ. את האהבה העזה לכלבים פיתח בנעוריו, כשהתנדב בכלבייה במסגרת בית ספרית.
רגע לפני הטקס, העיד מפקדו רפ"ק יאיר בשארי, שלאורך כל הדרך הוכיח אברומי את עצמו במסירות רבה למשימה, ועל כן הוא נשלח לקורס מקצועי במכללה הלאומית לשוטרים, שסופו בטקס המרגש, במהלכו אמר לו בשארי: "החיים הם רצף של מסעות, לפעמים יש צעדים קטנים ולפעמים גדולים. במסע האחרון, צעדת צעד אחרי צעד. ועכשיו – לא עוצרים, ממשיכים למסע הבא".
קצין הכנסת ניצב יובל חן התקשה להסתיר את התרגשותו, ואיחל בטקס לרס"ל אברומי הצלחה רבה: "ההכרה של משמר הכנסת בחשיבות הגיוון פתחה בפני אברומי את הדלת, אבל המהלך של קליטתו היא תוצאה ישירה של הישגיו ואישיותו, וזה לזכותו. אתה עוד תפתיע את כולנו בהישגים שתגיע אליהם. עשית לנו טוב ואנחנו רק עשינו בחזרה – כדי שתהיה איתנו".
אברומי עצמו סיפר כי החלום שלו הוא "להופיע על מדי א' במסדר כבוד של משמר הכנסת בפני נשיא ארה"ב כשיבקר בכנסת", וחתם בתקווה: "אני רוצה להצליח למען המדינה".
אות של כבוד
שגרת יומו של פרידמן בכלבייה כוללת מקלחת בוקר לכלבים וטיפול בהם, תחזוקת המתקן שלהם ועד לאילוף ההולכים על ארבע בכל הקשור לציות לפקודות: "אני מרגיש בנוח בעבודה עם הכלבים. יש להם שמחה ואושר שמדבקים את כל מי שנמצא סביבם".
שתי אחיותיו ואחיו הקטן של אברומי סיפרו שתמיד הייתה לו "אובססיה" לכנסת: "הוא תמיד התעניין בבית המחוקקים והכיר את שמות כל חברי הכנסת, גם מכנסות קודמות. מהרגע שהוא הגיע למשכן, היה ברור שזה המקום הנכון עבורו. בכל יום הוא חוזר מהעבודה שמח וגאה".
חנה, אמו הנרגשת של אברומי, אמרה: "בני אומר שהוא כלב השמירה של הדמוקרטיה. זה לא סתם משחק מילים, זהו אות כבוד שהחוליות החלשות מוצאות את מקומן בכנסת".
האב אביעד סיפר כי היו רופאים שניבאו שחורות לעתידו של אברומי, עד כדי כך שאולי לא ידבר, לא יקרא, לא ייצור מגע פיזי ולא יהיה חלק ממסגרת נורמטיבית. "בגיל 5 הוא נכנס לגן תקשורת, והודות למאמצים הבלתי פוסקים והטיפול ההדוק של המשפחה, הוא התקדם ועשה את הבלתי ייאמן. כיום הכנסת היא משפחתו השנייה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

