"אני מנסה לא לחשוב על זה יותר מדי", אמר השבוע אוגה הראידה בראיון לתקשורת הנורבגית, ואפשר בהחלט להבין אותו. המאמן הנורבגי בן ה־67 היה מי שהעלה את נבחרת דנמרק ליורו עם קמפיין מוקדמות נקי מהפסדים, ומי שלפי חוזהו אמור היה להוביל אותה גם ביורו 2020.
אלא שכידוע, נגיף הקורונה שיבש את הלו"ז. הוא דחה את הטורניר בשנה, והחוזה של הראידה הסתיים לפני שהיורו בכלל התקיים. ההתאחדות הדנית יכולה היתה להאריך את החוזה של הנורבגי בשנה - בכל זאת, כוח עליון - אבל היא החליטה לנצל את חלון ההזדמנויות שנפתח ולהקדים את המאוחר. הראידה הלך, וקספר יולמאנד (49), שנבחר להחליפו עוד ב־2019, נכנס.
ההתאחדות הדנית הציגה את השינוי כניסיון לשפר את שהשיג הראידה, אבל ההסבר הזה לא שכנע. בהנהגת הנורבגי הפסידה דנמרק בשלושה משחקים בלבד בארבע שנים, בעוד שיולמאנד החזיק בתווית של מאמן רומנטי והתקפי, מעריץ של יוהאן קרויף וברצלונה ותו לא. עבור רבים, זה נראה תמוה לבצע מהלך כזה שנה לפני הטורניר.
"מבחינתי, כדורגל טוב זה לנצח במשחקים, ואם אתם לא מבינים את זה - יש לכם בעיה בתפיסה של המשחק", אמר הראידה באותה תקופה, ובדנמרק ניצת דיון כדורגל פילוסופי סוער. חלק טען שצריך להמשיך עם המאמן הפרגמטי שמביא תוצאות, אחרים דרשו מאמן שישיב לנבחרת הדנית את חדוות המשחק, ולא פחות חשוב מכך - שיהיה דני. לתוך הקלחת הזאת נכנסו אלמנטים לאומניים פטריוטיים, ועם כל החבילה הזאת ניגש יולמאנד למשימה של חייו. ואיזו משימה זו היתה.
"מדהים בדרך שלו"
ב־12 ביוני, במחצית הראשונה של המשחק הראשון מול פינלנד, התוכניות השתבשו. כריסטיאן אריקסן קרס על הדשא, ומאותו רגע החלה להיווצר שרשרת אירועים שדרשה מיולמאנד להציג את האדם שהוא, לא פחות מאשר המאמן שהוא. מעבר להתמודדות האישית ולקשר המיוחד עם אריקסן (מעיד על כך הצמיד שהוא עונד בכל משחק לכבודו), יולמאנד היה צריך לשמור על שחקניו תוך כדי מחשבה על המשך הטורניר. הוא עשה זאת בשיחות אישיות איתם ובשיחות גלויות ופתוחות עם התקשורת. "אנחנו צריכים לתת מקום לרגשות שלנו", אמר יממה לאחר האירוע, "זאת היתה חוויה טראומטית, אבל חשוב לזכור שהכל בסדר עכשיו".
סימון קר, הקפטן ואחד מגיבורי המקרה, אחר השבוע: "קספר היה מדהים בדרך שבה הוא התמודד עם הכל. הוא הבין שכל שחקן דורש טיפול מנטלי שונה". המגן השמאלי יואקים מיילה הוסיף: "הוא תמיד היה מאמן טוב, עכשיו הוא הפך לחבר טוב".
אין לדעת מה היה קורה אילו הראידה היה שם, אבל בדנמרק בטוחים שיותר טוב מיולמאנד לא היה אפשר להשיג במצב הזה. מעבר לכדורגל, לתוצאות, לסגנון ולהעפלה לחצי הגמר, התחושה היא שהנבחרת מאוחדת ומאחדת כפי שמעולם לא היתה. בעיתון המקומי BT אפילו הגדירו אותו "מנהיג השנה" וכתבו: "הוא היה אמיתי, פגיע, וכשצריך - גם קשוח. קספר יולמאנד הראה את הדרך לכל המנהיגים במדינה שלנו". בעיתון אחר כתבו יממה אחרי קריסתו של אריקסן: "אולי לא נהיה אלופי אירופה, אבל יש לנו מאמן שהוא אלוף עולם". כזה אלוף עולם יולמאנד, שאולי דנמרק דווקא כן תהיה אלופת אירופה בסופו של דבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו