מעטים האנשים בעולם הכדורגל שלא משחקים, מאמנים או מחזיקים במועדון, וצברו כוח כמו פבריציו רומאנו. העיתונאי האיטלקי בן ה-33 הפך בעשור האחרון למקור המזוהה ביותר עם שוק ההעברות, ועשרות מיליונים נחשפים לפוסטים שלו. שילוב בין סקופים להבנה יוצאת דופן של הרשתות הפך אותו כמעט ל"קדוש" בעיני אוהדים. רומאנו הפך שלוש מילים פשוטות, "Here We Go", לחותמת הבלתי פורמלית של כל עסקה גדולה. עבור מיליונים, כשהוא אומר "Here We Go", העסקה סגורה. מילה שלו זו מילה.
אלא שדווקא עכשיו, כשהאימפריה שלו גדולה מאי פעם, משהו מתחיל להשתנות. הביקורת על שיטות העבודה של רומאנו הפכה לרעש שקשה יותר להתעלם ממנו. מועדונים יוצאים נגדו בפומבי, אנשי כדורגל טוענים שהוא משמש כלי בידי בעלי אינטרסים, ועיתונאים מאשימים אותו בהכרזה מוקדמת על עסקאות ובניכוס דיווחים של אחרים.
אפילו r/soccer, קהילת הכדורגל הגדולה ברדיט - רשת חברתית המבוססת על פורומים לפי נושאים - החליטה לאחרונה לאסור לחלוטין פרסום תכנים של רומאנו. מנהלי הקהילה, שמונה כ-10 מיליון משתמשים, האשימו אותו בין היתר בלקיחת תכנים של עיתונאים אחרים, בספאם ובהצפה של עדכוני העברות שלא מכילים מידע חדש של ממש.
ובתוך כל זה, גם רומאנו עצמו מאותת שמשהו עשוי להשתנות. בפוסט מסתורי שפרסם בלינקדאין כתב כי הוא "כנראה לא אמשיך עוד זמן רב בתעשיית שוק ההעברות כפי שאני עושה זאת עכשיו", וכי "הגיע הזמן לשנות את הגישה ואת נקודת המבט". הוא הבטיח להסביר למה הוא מתכוון לאחר סגירת חלון ההעברות. זו אינה הודעת פרישה או פרידה, אבל האפשרות שהאיש שבנה את המכונה מתכנן לשנות כיוון היא חלק מהותי מהסיפור.
חוטף מכל הכיוונים
המתיחות סביבו הגיעה הקיץ לנקודת רתיחה בעימות עם פלוריאן פלטנברג, כתב ההעברות של "סקיי גרמניה". רומאנו הכריז "Here We Go" על מעברו של יאן דיומנדה מר.ב לייפציג לריאל מדריד, ואחרי שבכיר בלייפציג טען ש"זה לא פשוט לא המקרה", גם פלטנברג התעקש כי עדיין אין הסכמה מלאה בין המועדונים.
הוויכוח המקצועי הפך במהרה לאישי: רומאנו האשים את יריבו בפרסום "פייק ניוז", פלטנברג טען שהוא ממהר להכריז על עסקאות לפני שהן באמת סגורות, ובהמשך נשלפו גם משקעי עבר והודעות פרטיות. העסקה לבסוף יצאה לפועל, אך היא הפכה לרשמית רק אחרי קרוב לשבועיים.
העימות יצר הרבה רעש, אבל הוא רק נדבך אחד בוויכוח גדול בהרבה. שני תחקירים נרחבים שפורסמו לאחרונה – אחד של העיתונאי ניק האריס ואחד ב"דיילי מייל" – העלו שאלות קשות סביב השיטה שבנה: האם המהירות באה על חשבון האמינות, היכן עובר הגבול בין דיווח לקידום אינטרסים, והאם אפשר עוד להפריד בין רומאנו העיתונאי לרומאנו העסק.
ב"דיילי מייל", למשל, הציגו שורה של עסקאות שעליהן הכריז רומאנו מוקדם מדי או באופן שהתברר כשגוי. איברהימה קונאטה היה לפי דיווחיו בדרך לחוזה חדש בליברפול, לפני שעזב לריאל מדריד. מעברו של ז'ואאו פדרו לניוקאסל הוצג כעובדה לפני שחתם לבסוף בברייטון.
טענות אחרות נוגעות למקור המידע. רומאנו מחובר לכמה מהסוכנים והגורמים החזקים ביותר בכדורגל, וזו כמובן אחת הסיבות להצלחתו. אלא שכאשר מי שמוסר לעיתונאי מידע גם עשוי להרוויח מהפצתו למיליוני אנשים, הגבול בין דיווח להשפעה מתחיל להיטשטש.
גורם בכיר במועדון פרמייר ליג סיפר בתחקיר של האריס כי מועדון גדול רצה לרכוש את אחד משחקני קבוצתו ונעזר ברומאנו כדי "לקדם" את ההעברה. לפי אותו גורם, רומאנו הציג את העסקה כסגורה אף שטרם הושגה הסכמה. בסופו של דבר הרוכשת שילמה יותר מכפי שתכננה, והמוכרת קיבלה מיליונים נוספים.
עיתונאי או משפיען?
ויש גם את הצד העסקי. רומאנו הוא כיום מותג מסחרי בפני עצמו, ולא מסתיר זאת. לצד דיווחי ההעברות מופיעים בפלטפורמות שלו תכנים ממומנים ושיתופי פעולה עם חברות כמו מקדונלד'ס וקראקן - פלטפורמה למסחר בנכסים דיגיטליים. במהלך המונדיאל אף השתמש במותג ה-"Here We Go" שלו במסגרת קמפיין של מקדונלד'ס והמחיש שהוא גם משפיען לכל דבר .
אחד משיתופי הפעולה עורר סערה. מוקדם יותר השנה פרסם רומאנו סרטון ממומן של יותר משתי דקות שבו שיבח את "התפקיד ההומניטרי הגלובלי" של ערב הסעודית. הסרטון סומן כפרסומת, אך עורר ביקורת לנוכח מצב זכויות האדם בממלכה. הוא פורסם במקביל לביקורו במדינה, שבו תועד עם כריסטיאנו רונאלדו, שעליו דיווח בהמשך כי יישאר באל נאסר. לפי ה"דיילי מייל", רומאנו לא השיב כמה, ואם בכלל, שילמו לו הסעודים. אין ראיה לקשר בין הדברים לבין הדיווח על רונאלדו.
השאלות הרגישות עוד יותר מתחילות כאשר פרסום בתשלום לכאורה נראה כמו ידיעה עיתונאית רגילה. בתחקיר של האריס הובאה טענה שלפיה שולמו 1,100 דולר כדי שרומאנו יפרסם שכריס דונובן, שחקן די אלמוני ב-MLS, יאריך חוזה בקבוצתו פילדלפיה יוניון. דונובן עצמו סיפר כי סוכנו הודיע לו מראש שרומאנו עומד להכריז על הארכת החוזה.
במקרה אחר, גורמים בקבוצה הנורבגית ואלרנגה סיפרו כי מתווך שהציג את עצמו כקשור לרומאנו הציע למועדון פוסט תמורת כ-900 ליש"ט וסרטון תמורת כ-4,900 ליש"ט. רומאנו הכחיש שקיבל כסף עבור ציוצים על העברות אפשריות או קידום שחקנים.
גם לקורא הישראלי יש דוגמה לעוצמת הבמה הזו. רומאנו חשף הקיץ את מעברו של כארם זועבי מריו אבה לטורנסה מהליגה השנייה בפורטוגל – עסקה קטנה יחסית שהתפרסמה לראשונה דווקא אצלו. חשוב להבהיר שבניגוד למקרה דונובן, כאן אין אינדיקציה שהפרסום היה ממומן, אבל המקרה ממחיש כיצד פוסט אחד שלו יכול להעניק גם לעסקה שולית יחסית חשיפה גלובלית.
הביקורת על המהירות והאימות לא נגעה רק להעברות. אחרי רעידת האדמה בטורקיה ב-2023 פרסם רומאנו כי כדורגלן נבחרת גאנה כריסטיאן אטסו חולץ בחיים מההריסות ונמצא בבית החולים. המידע התברר כשגוי - אטסו נותר נעדר, ובעקבות מספר ימים גופתו נמצאה. בתחקיר של האריס נטען כי הבעיה הייתה שרומאנו הציג את המידע כעובדה ולא כטענה שטרם אומתה, ולא התנצל על כך.
עדיין מעל כולם
אבל אם השיטה מעוררת כל כך הרבה ביקורת, איך רומאנו הפך מלכתחילה לאיש החזק ביותר בתחום? התשובה מתחילה בכך שהוא הבין טוב יותר מרוב העיתונות המסורתית ששוק ההעברות עצמו הפך למוצר בידורי. אוהדים כבר לא רוצים רק לדעת ששחקן חתם, אלא לעקוב אחרי העסקה בזמן אמת. רומאנו סיפק בדיוק את הצורך הזה ורשת המקורות שלו הפכה אותו למקום שאליו מיליוני אוהדים הולכים כדי לקבל את האישור הסופי. במובן הזה, רומאנו ניצח ושינה את החוקים של העיתונות בשוק ההעברות.
וזה גם הפרדוקס הגדול שלו - הדברים שהביאו אותו לפסגה הם בדיוק אלה שעומדים כעת במרכז הביקורת. המהירות מביאה סקופים, אבל מגדילה את הסיכון לטעות. הקשרים עם סוכנים ומועדונים מספקים מידע שאין לאחרים, אבל מעלים שאלות לגבי האינטרסים שמאחוריו. והקהל העצום הופך כל דיווח שלו לא רק לתיאור של המציאות, אלא לעיתים לכוח שיכול להשפיע עליה.
רומאנו עדיין רחוק מנפילה. מיליונים ממשיכים לעקוב אחריו, סוכנים ומועדונים ממשיכים להזין אותו במידע ו-"Here We Go" עדיין מסוגל להפוך עסקה לחדשות עולמיות בתוך שניות. אבל האיש שעל פיו יישק דבר בשוק ההעברות מתמודד כיום עם גל ביקורת חריג. לכן הפוסט בלינקדאין מסקרן כל כך. אין בסיס לקבוע שהביקורת היא שהובילה אותו להכריז שהגיע הזמן "לשנות את הגישה", אבל קשה להתעלם מהעיתוי: בזמן שהשיטה שבנה נתקלת בהתנגדות גוברת, האיש שהפך את עיתונות ההעברות לתעשייה בפני עצמה מאותת שהפרק הבא עשוי להיראות אחרת.
