בדחיפת נועה קירל: דניאל פרץ מתקרב להכרעה לגבי עתידו

"וומבלי הוא מקום למנצחים בלבד", כך אמר בעבר אגדת הכדורגל האנגלי, אלן שירר. עם זכייה היסטורית באליפות בבלקבורן רוברס ב־1995 ותואר מלך שערי הפרמייר ליג בכל הזמנים, שירר אמנם חווה לא מעט רגעי אושר מיוחדים - אולם כשמדובר באצטדיון הלאומי ובמשחקי גביע, בעיקר חווה מרורים, עם שני הפסדים ברציפות בגמר במדי ניוקאסל יונייטד ב־1998 ו־1999.

תאמינו או לא, אבל קיימים קווי דמיון בולטים בין החלוץ האגדי לדניאל פרץ, שוער נבחרת ישראל שהפך לשגריר של כבוד באנגליה בארבעת החודשים האחרונים. שירר קיבל את ההזדמנות הראשונה בקריירה המקצוענית שלו דווקא בדרום הממלכה, במדי סאות'המפטון, אותו מועדון שהעניק לפרץ צ'אנס ממשי לשחק באופן עקבי לאחר שהפרק הקצר שלו בהמבורג הסתיים בתסכול מופגן.

ההימור השתלם

ספק גדול אם גם האופטימיים שבאוהדי "הקדושים" האמינו בחודש ינואר האחרון שדווקא צירופו של שוער אלמוני יחסית, שצבר בעיקר חלודה בשנים האחרונות, יהווה נקודת מפנה בעונה שבעיקר אופיינה במרירות ובפסימיות. סאות'המפטון "זכתה" בשנים האחרונות לכינוי "מועדון יו־יו" - כינוי שניתן לקבוצות שבאופן כמעט קבוע מתנדנדות בין הפרמייר ליג וליגת המשנה, נאבקות באופן תמידי על הישרדות, ובעיקר חוות ניתוק שהולך ומתעצם בין הקהל לבין קבוצתן על כר הדשא.

ההחלטה של קברניטי המועדון ללכת דווקא על פרץ, שבעיקר חימם את הספסל במדי העולה החדשה לבונדסליגה, המבורג, הצטיירה כסוג של הימור. אבל בינואר 2026, כשסאות'המפטון מצאה את עצמה קרובה יותר למאבקי התחתית כדי להימנע מצניחה לליגה השלישית, ההימור הזה נתפס כמהלך נדרש לנוכח המציאות המקצועית המתסכלת שבה הקבוצה מצאה את עצמה.

פרץ נותר צנוע, עם שתי רגליים על הקרקע, מודע לכובד האחריות שהוטלה על כתפיו. על הדרך הוא גם הצליח להוכיח לאנשים שביקרו את הופעותיו האחרונות בנבחרת, ואולי גם לראשי באיירן מינכן שלא העניקו לו הזדמנות ממשית - שהוא ממש לא שכח לשחק כדורגל. ההופעות העקביות המרשימות שלו לא רק ששדרגו באופן משמעותי את הסיכוי של סאות'המפטון להשיג את הכרטיס לליגה הטובה ביותר בעולם דרך הפלייאוף, אלא היוו אודישן בולט עבור השוער בן ה־25, שפותח לעצמו דלתות במולדת הכדורגל, שבוע אחר שבוע.

מעטפת רחבה

כל דמות שנמצאת במועדון עושה לילות כימים כדי לוודא שפרץ מרגיש כמו בבית. החל ממנהלי הקבוצה, שדאגו שיגור קרוב למתחם האימונים ומוודאים שההתאקלמות שלו בדרום אנגליה תהיה חלקה ככל שניתן, חבריו לחדר ההלבשה שמבלים עימו זמן איכות רב מחוץ לאימוני הקבוצה, וכמובן הקהל שהתאהב בו באופן טוטאלי, ומאיץ בקברניטי המועדון להחתים אותו על חוזה קבוע בהקדם האפשרי.

ויש להם סיבה לדאגה, כי במרבית משחקי סאות'המפטון פרץ היה אי של יציבות, החל מהניצחון המרשים בחוץ מול מוליכת הטבלה קובנטרי סיטי של פרנק למפארד, שבה פרץ פשוט נעל את השער ווידא שסאות'המפטון תשיג את מלוא שלוש הנקודות, או ההופעה החיובית (כולל השער הביזארי שספג, ולשמחתו נפסל) והרשת הנקייה ששמר מול פולהאם מהפרמייר ליג בשמינית גמר הגביע האנגלי.

פרץ מודע כמובן לאפשרויות שעשויות להיפתח בפניו אם סאות'המפטון תיכשל במשימתה העיקרית כעת, לשוב לליגה הבכירה, אבל בשיחות השונות עם נציגיו הוא הביע נכונות להתחייב לעתיד בסאות'המפטון, הכיר תודה על האמון הגדול שנתנו בו, ומאמין שבעונת 2026/27 הוא יוביל את הקבוצה בפרמייר ליג.

כשצמד משחקי ליגה בלבד נותרו לקבוצתו עד לסיום העונה בצ'מפיונשיפ, פרץ וחבריו לקבוצה מתפנים כעת לאתגר שונה, מפתיע ומרגש במיוחד שניצב בפניהם - לעצור את המכונה המשומנת של פפ גווארדיולה, מנצ'סטר סיטי, בדרכה לטרבל מקומי מרשים. טירוף הכרטיסים שליווה את עיר הנמל השלווה בדרום אנגליה היה חריג בכל קנה מידה שהמועדון חווה זה שנים רבות, כשצמד המילים "סולד־אאוט" הופיע שוב ושוב באתר הקבוצה, פחות מ־24 שעות לאחר שנפתחה המכירה למשחק חצי הגמר.

אשתו של פרץ, הזמרת נועה קירל, לא עתידה להגיע למשחק בשל הלו"ז האינטנסיבי שלה כעת. אולם מאז הגעתו למועדון היא התייצבה בחלק ניכר ממשחקי הבית של הקבוצה כתומכת נלהבת לא רק מהתצוגות של בעלה, אלא גם מאחורי הקלעים מעודדת אותו להישאר באנגליה אם הנסיבות המקצועיות יהיו ראויות בסיומה של העונה.

על הנייר לפחות, העימות מול סיטי מצטייר כעימות זהה ל"דוד מול גוליית" בשל פערי הרמות העצומים הקיימים בין שתי הקבוצות. אולם מסר משמעותי שמושמע שוב ושוב בימים האחרונים על ידי ותיקי המועדון לפרץ ולחבריו, הוא שדווקא במפעל העתיק ביותר בעולם, ניסים עשויים להתרחש.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

לפני חמישה עשורים, ובסיטואציה דומה להפליא, הקדושים היו בליגת המשנה והצליחו להמם את מנצ'סטר יונייטד בגמר הגביע האנגלי. לפרץ ולחבריו לקבוצה ישנה הזדמנות להמשיך את הזיווג המוצלח עד כה דווקא על הבמה הלאומית, ולנסות להראות שביום נתון ומול כל יריבה, הם מסוגלים לנצח. ואין מקום מיוחד יותר במולדת הכדורגל מאצטדיון וומבלי בשביל לעשות זאת.