העיתונאי יופ ואן קמפן התייחס למעמדו של אוסקר גלוך וציין כי הרכש הישראלי של אייאקס זוכה לפחות ופחות תמיכה. הקשר הובא בקיץ כהבטחה גדולה בעמדת הקשר היצירתי, אך במדי המועדון מאמסטרדם הוא לא תמיד מצליח לשכנע.
ואן קמפן סיפר כי בשבת האחרונה, באצטדיון יוהאן קרויף ארנה, ראה שלט ועליו נכתב: "השם על הגב הוא זמני, אייאקס על החזה היא לנצח". לדבריו, "עבור השחקנים זו טקסט קשה. בתרגום חופשי: אתם בעצם לא חשובים, כי לא מדובר בעוברי אורח כמוכם, אלא במועדון".
עם זאת, לדבריו קשה לבצע את ההפרדה הזו, שכן שחקנים הם אלה שצריכים לעמוד על המגרש בשם אייאקס כדי לנצח קבוצה כמו ניימכן. "אני סבור שגרגורי ואן דר ויל הכריע פעם את הוויכוח מי בדיוק מייצג את אייאקס, האוהדים או השחקנים, בהודעה ברשתות החברתיות שבה כתב לאוהד משהו כמו: אוקיי, אז בהצלחה ביום ראשון מול זוולה".
עוד נכתב כי אוהדי הגרעין הקשה של אייאקס אינם מאמצים כל שחקן באופן אוטומטי. ישנם שחקנים שזוכים לאהבה בעקבות הישגים מקצועיים או נחישות (כמו ליסנדרו מרטינס וניקולאס טליאפיקו), או כאשר הם מציגים רגעי גאונות כמו לואיס סוארס או דושאן טאדיץ'. "או כאשר שחקן מפגין מעורבות כלפי האוהדים. ראיתי תמונה שבה דייבי קלאסן והמאמן דאז ג'ון הייטינחה עמדו ליד ארונו של אוהד אייאקס המנוח פאדי", כתב ואן קמפן.
"התמיכה בגלוך הייתה מחאה נגד הייטינחה"
במשחק מול ניימיכן נכנס גלוך כמחליף רבע שעה לסיום. ואן קמפן מציין כי אהבת הקהל כלפי חלק מהשחקנים משתנה לאורך זמן, כפי שהיה במקרה של דיילי בלינד, זלאטן איברהימוביץ' וקנת טיילור. "אצל גלוך קורה משהו אחר. לא מזמן הוא נישא על כפיים, כי תחת הייטינחה לפחות כבש . התמיכה בגלוך הייתה מחאה נגד הייטינחה".
תחת המאמן פרד גרים הפך גלוך לשחקן ספסל, ולדברי ואן קמפן הרעש סביב הרכש הישראלי מהקיץ נעלם. "המספר 10 לא הצליח להשפיע. בסיום הוא השליך בקבוק מים על הקרקע. ההופעה האישית שלו הייתה חלשה, ועם תיקו מקרי אייאקס לא השיגה דבר. גלוך היה עצבני, רבים מהצופים היו מאוכזבים. גם המועדון לא הרוויח מכך דבר. כולם היו תמימי דעים, בהרמוניה מאכזבת".
