ריאל מדריד נראית כמו חלום הבלהות של צ'אבי אלונסו

ריאל מדריד הגיעה למשחק הליגה מול ז'ירונה אחרי שתי תוצאות תיקו בליגה ואיבוד הפסגה, אבל בעיקר עם ירידה ביכולת שמעלה סימני שאלה לגבי הכיוון תחת צ'אבי אלונסו.

החילופים מאוחרים ולא מובנים, האווירה סביב חדר ההלבשה מתוחה, והרעש סביב עתידו של ויניסיוס ג'וניור בשיאו. המועדון נכנס לסחרור מתמשך. בנקודה הזו של העונה, ריאל חייבת שיפור ניכר. זו לא קבוצה יציבה, לא קבוצה דומיננטית, ובטח לא קבוצה ששולטת במשחק.

ההתמודדות האחרונה הדגישה שוב את אותם פגמים שחוזרים בכל שבוע, וימי החסד של אלונסו הסתיימו. הלחץ מעכשיו רק יגבר.

לאתר האוהדים הרשמי של ריאל מדריד בישראל לחצו כאן

פער בין השקעה כספית לאיכות 

ריאל מדריד השקיעה סכומי עתק בבניית הסגל הנוכחי, אבל התוצר על המגרש רחוק מהציפייה. הסגל עמוק, כוכבים נוצצים, מתקנים מהטובים בעולם - אבל הכדורגל שמוצג לא קרוב לעלות שמופיעה בדוחות הכלכליים. במקום קבוצה שדורסת, מתקבלת קבוצה מהוססת, רכה, לא ברורה וללא רעיונות ברורים. מועדון שמעריך את עצמו בשווי של 10 מיליארד מספק מדי שבוע תצוגות נפל.

שלוש נקודות מתוך תשע מספרות רק חלק מהסיפור. האמת היא שהיכולת של ריאל לא שווה יותר מזה. וזה עוד לפני הביקור בסן ממס, מגרש שבו ריאל מתקשה גם בעונות טובות. השנה, בלי שינוי, זה מרגיש כמו משימה בלתי אפשרית. ריאל חייבת לנצל את המפגש בין ברצלונה לאתלטיקו כדי לחזור לעונה, אבל לשם כך חייבים להחליף דיסקט.

המנוע הפך לבעיה

ארדה גולר, שאמור היה להיות מנוע, הפך לבעיה. חילוף במחצית הוא הצהרת חוסר אמון ברורה. ג'וד בלינגהאם רחוק מהעונה הראשונה הנהדרת שלו. הימים שבהם הברנבאו שר ״היי ג'וד״ נראים כמו זיכרון ישן.

וריאל? נשארת בלי קשר אחד שמסוגל לנהל משחק. אחרי פרישתם של שניים מהגדולים בהיסטוריה, טוני קרוס ולוקה מודריץ׳, אין יורש אחד באופק. גם לא משהו קרוב. וגם כאשר מקבלים יריבה בהזמנה, ז'ירונה, ששיחקה ללא ביטחון בהתאם למצבה הקשה בתחתית הטבלה - ריאל לא מצליחה להעניש. אין יצירתיות, קצב משחק נמוך, וחוסר מחויבות. זה דגל אדום בוהק.

חולשה מנטלית עמוקה

חולשתה של ריאל העונה היא לא רק מקצועית. זו גם קבוצה שמתרסקת במשבר הראשון. אין מנהיג. אין דמות מרגיעה. אין היררכיה. הקבוצה מגיבה באיחור, מתכווצת, ומשדרת חוסר ביטחון.

טיבו קורטואה, השוער הטוב בעולם היום, נדרש להציל את ריאל גם מול יריבות שלא אמורות לייצר איומים כה גדולים. ריאל מסתמכת על קורטואה יותר מדי. זה לא מתכון לקבוצה שרוצה לזכות בתארים.

ויניסיוס משיג פנדל, אבל רחוק מליהות מחובר ובטח שלא מסוגל להניע. טרנט אלכסנדר-ארנולד מאכזב, לא חד, לא מחובר. פדה ואלוורדה היה סביר, אבל ״סביר״ בכנף ימין של ריאל זה כישלון. המצב כל כך רע שגם הפרה הקדושה של האוהדים חוטפת אש.

ברהים דיאס כמעט ולא מקבל דקות, תמוה מאוד בהתחשב בכך שהוא אחד המעטים שמסוגל ליצור תחת הגנה צפופה. החזרה של אנטוניו רודיגר מייצרת עוד פתרונות בהגנה. הוא עדיין לא בכושר מלא, אבל לאור המצב הדליל בסגל זו תוספת מבורכת. ביחד עם אדר מיליטאו הם העבירו מסר שזה צמד הבלמים הטוב ביותר.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

ריאל של היום נראית כמו אוסף שחקנים, אבל רחוקה מלהיות קבוצה. ללא מערך ברור, ללא מנהיגות, ללא רעב. אם לא יגיע שינוי טקטי ומנטלי, העונה הזו עלולה להיגמר מהר מהצפוי ואלונסו יבין שהחלום הכי גדול עלול להפוך לחלום בלהות.