בתחילת עונת האליפות החלומית של ליברפול, תחת ארנה סלוט, היא רצה בצורת כמעט מושלמת בשתי החזיתות העיקריות, הפרמייר ליג וליגת האלופות. במפעל היבשתי היוקרתי היא טסה לשבעה ניצחונות רצופים מרשימים, והרשתה לעצמה במשחק האחרון של שלב הטבלה – כשהמקום הראשון כבר הובטח – להוריד הילוך. היא ספגה אז את הפסד הבכורה לפ.ס.וו איינדהובן, אבל לא הקדישה לכך יותר מדי מחשבה או חשיבות.
עם ההצלחה במסגרות המקומיות, היעד היה טרבל ואפילו תואר מרובע, אחרי שכל החששות מעזיבתו של יורגן קלופ הוסרו. אבל דווקא אז, אחרי שהמאמן ההולנדי הטרי כבר תואר כמשיח החדש, חטפה ליברפול נטולת הרכש סדרה של מכות. היא הודחה כבר בשמינית גמר ליגת האלופות על ידי פריז סן ז'רמן (שהמשיכה עד לזכייה בתואר), מהגביע האנגלי היא נזרקה בסיבוב הראשון בו השתתפה על ידי פליימות' ארגייל מתחתית הליגה השנייה, ולבסוף גם בגמר גביע הליגה היא נחלה מפלה לניוקאסל.
התנופה ההתחלתית ומעשי הקסמים הבלתי נגמרים של מוחמד סלאח היו אלה שמנעו ממנה לסיים את 2024/2025 בידיים ריקות, אך עדיין נגרמה תזוזה בשרשרת שעליה מבוסס ה-DNA של המועדון. מולקולת הענק בה מקודדת ההיסטוריה של המייטי רדס חוותה שינוי מלאכותי כפוי, שהציג אחרי קיץ מיוזע יצור שצמד שומרי העיר – פסלי הענק של הציפורים המיתולוגיות הניצבים על גג בניין ליבר המלכותי – לא ראו מימיהם.
גם מותו של שחקן הקבוצה, דיוגו ז'וטה, בתאונת דרכים בתחילת יולי האחרון, שימש כגל הדף שהעצים את המהלך ההיסטורי – אטרף הרכישות של שחקני חיזוק, מתוך הפרמייר ליג ומחוצה לה. רק שבניגוד לחגיגת השופינג של "בלאק פריידיי" הסתווי, המרוץ הקיצי לא פגש הנחות בדרך ונבלם רק במקרה על הוצאה בלתי נתפסת של 450 מיליון ליש"ט – תוך שבועות ספורים. מעולם ליברפול לא התקרבה לקצה הציפורן של שיגעון כלכלי ומקצועי שכזה. הרסן שוחרר, העיניים גדלו וגדלו, ואיתן הציפיות לטרוף את אנגליה ואירופה – אבל התוצאה כבר ידועה.
השוואה לא מחמיאה
ליברפול הלכה נגד ה-DNA שלה והתרסקה לקול צהלת שונאיה, ואין לה את מי להאשים חוץ מעצמה. אפשר להצביע על סלוט, על מנהיגי הקבוצה שנראים כמו צל של עצמם, מווירג'יל ואן דייק ועד סלאח (הצניחה הכי דרסטית), אבל אין אלא להודות על האמת – ההתנערות מכל מה שהמועדון הזה מזוהה איתו עלה ביוקר, אפילו יותר מתוצאת סיכום ההוצאות על שחקני הרכש, המאכזבים כמעט כולם.
הנה לכם השוואה אחת חדה, שאולי תצליח להסביר עד כמה גדולה הנפילה של האדומים מהמרסיסייד. עשר שנים לאחור, כשקלופ היה רק כחודש וחצי בתפקיד, ליברפול הסתמכה על השמות הבאים: דני אינגס, כריסטיאן בנטקה, לוקאס לייבה, אמרה צ'אן, ג'ו אלן, חוסה אנריקה, מרטין שקרטל, קולו טורה, אדם ללאנה וסימון מיניולה. זאת הייתה העונה הראשונה אחרי עידן סטיבן ג'רארד, בסגל אמנם עוד היו שמות כמו פיליפה קוטיניו ורוברטו פירמינו, אבל הלך הרוח בזמנו היה שהעונה נגמרת תמיד בנובמבר-דצמבר.
תחזרו ותקראו את השמות האלה פעם אחר פעם, ותציבו מולם את הרשימה הנוצצת הבאה: אלכסנדר איסאק – 145 מיליון יורו, פלוריאן וירץ – 125 מיליון יורו, הוגו אקיטיקה – 95 מיליון יורו, מילוש קרקז – 47 מיליון יורו, ג'רמי פרימפונג – 40 מיליון יורו, ג'ובאני לאוני – 31 מיליון יורו. מה הייתם מצפים שהשורה הסטטיסטית, בתוצאות ובטבלאות, של השורה המרשימה הזאת תראה לעומת זו מעונת 2015/2016?
ובכן, התשובה כמובן מפתיעה (או שלא): ליברפול של עונת הבכורה של קלופ (הגיע במחזור ה-8), משופעת בשחקנם האפורים, סיימה במקום השמיני, בלי כרטיס לאירופה ועם 10 הפסדים. היא כן הצליחה להגיע עד לגמר הליגה האירופית (בו הפסידה לסביליה) אחרי מסע מרשים. ליברפול בעונת הבכורה של ה-DNA החדש, נמצאת אחרי 12 מחזורים במקום ה-11, כשיש לה כבר שישה הפסדים. גמר אירופי? כמו שהיא נראית זה יקרה רק אם צמד הציפורים המיתולוגיות יתנתקו משלשלאות הברזל שמקבעות אותן לגג הבניין ויעופו אל אנפילד.
הערב (רביעי, 22:00), במחזור החמישי בליגת האלופות, בה ליברפול דווקא מצליחה וניצבת במקום השמיני שמוביל אוטומטית לשמינית הגמר – אחרי שניצחה גם את ריאל מדריד – היא תפגוש שוב את פ.ס.וו איינדהובן. בעונה שעברה, ההפסד הלכאורה שולי להולנדים, התחיל את ההידרדרות ולבסוף לשינוי בהלך הרוח של מועדון. אולי הפעם – אם תנצח כמובן – ליברפול תספוג לתוכה אפקט הפוך, למרות התחושה שמדובר בקבוצה שבורה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו