אם בארץ אנחנו שומעים את אוהדי הפועל תל אביב שרים "מייצגים את הפועל, ולא את ישראל", באנגליה התפקיד הזה שמור לאוהדים של ליברפול. למעשה כל העיר מרגישה ומשדרת שאינה חלק מארצה. מסיבה זו, ההתמוטטות של אלופת הפרמייר ליג העונה מתקבלת בשמחה לאיד מופגנת מצד שאר חלקי המדינה.
למרות האחדות של הסקאוזרים סביב ההיבדלות מאנגליה, אוהדי המייטי רדס חצויים בכל הקשור למאמן ארנה סלוט. עד מאי האחרון ההולנדי היה קונצנזוס נערץ, אבל אחרי שישה הפסדים בשבעה משחקים, כחלק ממה שנראה כהליכה לחוף - או יותר נכון לגדות נהר המרסי הקפוא - עוד לפני המעבר ל-2026, יציעי אנפילד נחלקו לשניים.
מצד אחד יש את מי שאינם מקבלים את הכישלון ואובדן השליטה שלו על קבוצת הכוכבים, בה הושקעו כ-450 מיליון ליש"ט בפגרה האחרונה, ומנגד יש את אלו שרואים בקריאות לסיום דרכו של סלוט כפיות טובה שאינה מאפיינת את בני העיר.
באחד מלהיטי ג'רי והפייסמייקרס, "Fairy Cross the Mersey", מופיעה השורה הבאה, בה משתמשים מי שמסרבים לצאת נגד המאמן: "לנו לא אכפת מה שמך ילד, אנחנו לעולם לא נסרב לך". באחד מחוגי האוהדים של ליברפול, כתב אחד החברים ברוח השיר: "ארנה סלוט הוא יותר ממאמן כדורגל, הוא אבא, הוא בעל, הוא גבר שעושה את הכי טוב שלו בשביל המשפחה. לפני שאתם קוראים לפטר אותו, תזכרו שהמשפחה סומכת עליו. ותעמדו לצידו".
סלוט וליברפול עומדים כעת לקראת שמונה ימים ושלושה משחקים קריטיים. הערב (שבת, 22:00) הקבוצה תארח את אסטון וילה במשחק שבו היא חייבת לא רק לנצח, אלא גם להתפוצץ ולהוכיח שאינה עוד שק החבטות שכל אנגליה נהנית לתקוע בו את אגרופיה.
שלושה ימים לאחר מכן תגיע לאנפילד ריאל מדריד, שהפכה בשנים האחרונות לאויבת של ממש, ולאחר מכן היא תתארח אצל מנצ'סטר סיטי. בשנים האחרונות זה היה משחק העונה הקבוע - על האליפות. הפעם, הוא יהיה משחק על העונה והעתיד של ליברפול, סלוט והסקאוזרים.
