כל איטלקי זוכר היכן היה ב-9 ביולי 2006 ויידע לספר על הניצחון של הסקוודרה אזורה בגמר המונדיאל על צרפת בפנדלים, בדרך לזכייה הרביעית בתואר. עם זאת, אף אחד מהם לא חלם שמשחק הגמר הזה יהיה האחרון של נבחרת איטליה בשלב נוקאאוט של מונדיאל.
יותר מ-19 שנים עברו מאז אותו גמר בלתי נשכח, ואיטליה רק הולכת מדחי אל דחי. בשני הטורנירים שאחרי הזכייה (2010, 2014) היא לא עברה את שלב הבתים, ואל שני המונדיאלים האחרונים (2018, 2022) כלל לא העפילה. נכון, ב-2021 היא זכתה ביורו, אבל בכל הקשור לגביע העולם הכישלונות נערמים, ואף אחד לא מבטיח לאיטלקים שהם יחזרו אליו ב-2026.
היסטורית, איטליה היא אחת הגדולות, כשרק לברזיל יש יותר זכיות במונדיאל, אבל כעת היא לא מפסיקה לדון בסיבות לכישלונות של השנים האחרונות. עיקר הבעיה הוא הירידה באיכות השחקנים. היא לא מייצרת עוד גאוני כדורגל כמו רוברטו באג'יו ואנדראה פירלו, כמו גם שחקני התקפה ראויים מספיק.
אל תחמיצו: הדיווחים, הניתוחים והסיפורים - הכל מחכה לכם עכשיו בעמוד הספורט של "ישראל היום" - לחצו כאן
שתי סטירות בפלייאוף - ואז סטירה מגאטוזו
בשני הקמפיינים הקודמים איטליה סיימה את הבית המוקדם רק במקום השני, ב-2018 אחרי ספרד וב-2022 אחרי שווייץ, מה שחייב אותה לשחק בפלייאוף העלייה - ושם היא נכשלה פעמיים ברציפות, מול שבדיה וצפון מקדוניה בסנסציית ענק. זה החשש הגדול של האיטלקים גם כעת.
אחרי שהובסו 3:0 על ידי נורבגיה, באיטליה מבינים שבמקרה הטוב הם יסיימו שוב במקום השני, מה שאומר עוד פלייאוף, שהפעם יהיה מסובך יותר מאשר בעבר. התבוסה לנורבגיה גרמה לראשי ההתאחדות ברומא לפטר את המאמן לוצ'יאנו ספאלטי ולמנות במקומו את ג'נארו גאטוזו.
לא במקרה מדובר בשחקן שהיה דמות מרכזית בזכייה של איטליה ב־2006. גאטוזו לא נחשב למאמן גדול. הוא זכה בתואר אחד ב-12 שנותיו על הקווים (גביע איטלקי עם נאפולי). הוא מונה בגלל ההיסטוריה הפרטית שלו ובגלל האופי שלו - לחימה ללא פשרות, תכונה שלדעת רבים נעלמה בשנים האחרונות מהנבחרת האיטלקית. אבל אסור להתבלבל. גאטוזו הוא לא מוטיבטור בלבד, שלא מבין בטקטיקה. הוא יודע את העבודה.
מהרגע שנכנס לתפקיד, הוא חיסל את שיטת שלושת הבלמים בנבחרת ועבר לקו 4 מאחור. במשחק הבכורה שלו מול אסטוניה התוצאה הייתה 0:0 עד הדקה ה־58, אף שאיטליה שיחקה התקפי, ואז נפרץ הסכר בדרך לחמישייה. השחקנים סיפרו שבמחצית, חוץ מדברי עידוד, גאטוזו גם נתן להם סטירות בעורף - וזה עבד, כמו גם שיתוף הפעולה של מתאו רטגי ומואיז קין, שני המבקיעים הבולטים בסריה אה בעונה שעברה ששיחקו לראשונה יחד.
יחי ההבדל הגדול
לשחקני ההגנה של נבחרת ישראל, שהתמודדו כמעט ללא בעיות עם ההתקפה האנמית של מולדובה, מצפה הערב משימה קשה שבעתיים מול רטגי וקין, כמו גם מול ג'אקומו רספדורי, שמול אסטוניה הוא עלה כמחליף בדקה ה-67 ובתוך ארבע דקות כבש ובישל. עם הכניסות שלו מהאגף השמאלי, לחוליה האחורית של רן בן שמעון מצפה כאב ראש.
זה לא יפתיע אף אחד שאיטליה פייבוריטית ברורה לנצח הערב, ולא רק כי לישראל אין יתרון ביתיות. על הנייר אין מה להשוות בין הסגלים של שתי הנבחרות. כל השחקנים של גאטוזו מגיעים מארבע הליגות הטובות בעולם, כאשר לישראל יש רק שניים כאלו, מנור סולומון מוויאריאל ודניאל פרץ מהמבורג.
שווי הסגל של איטליה באתר "טרנספרמרקט" עומד על 795 מיליון יורו. של ישראל? 83 מיליון בלבד. אבל ככה זה כאשר בהרכב האיטלקי אמורים לפתוח בין היתר שחקנים מאינטר, נאפולי, מנצ'סטר סיטי וארסנל.
חוץ מה-0:0 ההרואי במקסיקו 1970, ישראל הפסידה בכל ששת המפגשים הנוספים מול איטליה. ועדיין, אחרי היכולת הנהדרת מול מולדובה, הכושר המצוין של סולומון, ולאור העובדה שאיטליה של גאטוזו רק מתחילה את דרכה, יש תחושה שאפשר להפתיע.
