שריקת הפתיחה של מונדיאל 2026 תישמע בעוד שנה ויום, ועבור הכדורגל בארה"ב, שכבר שנים נמצא תחת עיניהם הבוחנות והביקורתיות של אוהדי הכדורגל ברחבי העולם, זה הולך להיות רגע מכונן על המגרש ומחוצה לו. 31 שנה מאז המונדיאל הקודם שנערך על אדמתה, כשהאקלים הגיאו־פוליטי העולמי סוער מאי־פעם והציפיות מנבחרת הפסים והכוכבים בשמיים, ארה"ב מרגישה שהמונדיאל, שאותו תארח יחד עם קנדה ומקסיקו, הוא רגע חשוב עבורה - ספורטיבית, אבל גם תרבותית, תדמיתית ותודעתית. משמע, הרבה יותר מכדורגל.
אחרי שהחתימה מאמן חדש ובכיר בדמותו של מאוריסיו פוצ'טינו, והפסידה בחלון הבינלאומי האחרון לפנמה ולקנדה בפיינל פור ליגת האומות של CONCACAF (התאחדות צפון אמריקה, מרכז אמריקה והקאריביים), יש באזז שנוי במחלוקת סביב הנבחרת שבמונדיאל האחרון הגיעה לשמינית הגמר.
אלכסי לאלאס (55), שחקן העבר ואגדת נבחרת ארה"ב, עם 96 הופעות ו־10 שערים, הוא כיום פרשן הכדורגל הבכיר של Fox Sports. בראיון מיוחד ל"ישראל היום" הוא מסביר מה המונדיאל הזה מסמל עבור האמריקנים, איפה נמצא הכדורגל שלהם, ואילו שינויים צפויים בו, איך המדינה מתכוננת לאירוח, ומה הופך את הכדורגל במדינה לכל כך ייחודי ומרתק.
"אנחנו מצפים לדברים גדולים"
את לאלאס אני תופס לשיחה טלפונית, ושואל אותו אם ארה"ב מוכנה לאירוע בסדר גודל כזה - לראשונה בהשתתפות 48 נבחרות. "אנחנו בהחלט מוכנים, ואף יותר מכך", הוא משיב. "זה לא רק בהיבט התשתיות, אלא גם בזהות שלנו כאומת כדורגל. אם אנשים יגיעו לראשונה לראות את ארה"ב דרך הכדורגל - הם יגלו מדינה שמבינה, חיה ואוהבת את המשחק. 1994 היה רגע היסטורי, וגם מונדיאל הנשים ב־1999 השפיע המון, אבל עברנו דרך ארוכה מאז.
"הכדורגל כאן הוא כבר לא רק משחק, הוא גם תרבות. האוהדים שיגיעו לכאן, מישראל או מכל מקום אחר בעולם, יופתעו לגלות עד כמה התשוקה לכדורגל והידע על המשחק חזקים כאן. גם הכדורגל הוא רק חלק קטן מזה. החוויה של המונדיאל - לפני הטורניר, תוך כדי ואחריו - תראה לכולם מה באמת לארה"ב יש להציע לעולם".
עד כמה ישפיע האקלים הפוליטי בארה"ב על הטורניר, לנוכח ההצהרות והמדיניות של הנשיא טראמפ כלפי קנדה ומקסיקו (מכסים כבדים, קריאה לסיפוח והצבת חומה)?
"זה בלתי נמנע, וזה לא בהכרח רע. מונדיאל, כמו המשחקים האולימפיים, הוא אירוע עולמי - ולכן יש בו הרבה עניינים שהם מעבר, כמו גיאו־פוליטיקה ותרבות. כאחד שעשה את זה בעצמו, כשהשחקנים עולים למגרש עם הדגל של המדינה שלהם על החזה, זה מביא איתו את כל הסיפור של המדינה שמאחוריהם, וזה מרגש, מעניין ומאתגר.
"הנשיא טראמפ היה דמות מפתח בהבאת המונדיאל הזה לארה"ב, והוא רואה באירוע הזדמנות לחיזוק הקשרים הדיפלומטיים - וגם לשימוש ב'כוח רך', אם תרצה. שוב, אין בזה שום דבר רע. כל אירוע ספורט גדול תמיד נושא איתו ממד פוליטי. זה חלק מהמשחק".
"בסוף אנחנו אמריקנים"
סוף־סוף אנחנו מתפנים לדבר נטו על כדורגל, מה שמזמין את השאלה האם הפעם נבחרת ארה"ב תעשה את הקפיצה הגדולה שלה?
"הציפיות גבוהות מאי־פעם, ובצדק", אומר לאלאס. "לדור הנוכחי יש תנאים שהדור שלי יכול היה רק לחלום עליהם. ב־2002 היינו רחוקים שריקה אחת מחצי הגמר. עכשיו, עם דור של שחקנים שמוביל קבוצות באירופה ועם מאמן כמו פוצ'טינו, אין תירוצים. אנחנו מצפים לדברים גדולים מהנבחרת הזו. מונדיאל ביתי זה יתרון אדיר. אם השחקנים יידעו לרתום את האנרגיות מהקהל - ותהיה כאן תמיכה מטורפת - הכל אפשרי. אם הם ייכשלו ויעופו מוקדם - זו תהיה אכזבה גדולה".
איך היית מסכם את מצבו של הכדורגל האמריקני לקראת מונדיאל 2026?
"ה־MLS חוגגת 30 שנה, וזה מדהים לראות את הדרך שעשינו. יש לנו ליגה נוספת שצומחת, ה־USL. ליגת הנשים שלנו, ה־NWSL, היא כנראה הטובה בעולם, ומעבר לכל זה - יש כאן תרבות כדורגל אמיתית. פעם אמריקנים עקבו רק אחרי הספורט המקומי, אבל כיום ילד בארה"ב יכול לאהוד גם קבוצה ב־MLS, וגם את צ'לסי או את ריאל מדריד. אנחנו חיים כדורגל כמו כל מקום אחר בעולם, לצד עוד ענפי ספורט שהם שלנו. וכן, אנחנו תמיד נשווה את עצמנו לעולם, וזה דבר חיובי שמכריח אותנו להשתפר".
ה־MLS משגשגת כלכלית, אבל יש ביקורת רבה בעולם על כך שהמודל האמריקני הוא "מועדון סגור", שמונע סיפורי סינדרלה ומוביליות חברתית מקבוצות ומשחקנים.
"אני מבין את הרומנטיקה של סיפור כמו לסטר סיטי ב־2016, או של ג'יימי וארדי שעלה מהליגות הנמוכות, אבל חשוב להבין: ה־MLS שרדה והתפתחה בגלל המודל שלה. זו הליגה הכי מצליחה בהיסטוריה של צפון אמריקה. יש טענה שהליגה היא לא תחרותית, אבל זו טעות. באירופה מי שמשקיע הכי הרבה כסף זוכה בתארים. ב־MLS זה לא המצב. כל עונה קבוצה אחרת זוכה באליפות. כמעט כל קבוצה יכולה לזכות באליפות בשנה נתונה. זה יוצר תחרותיות ושוויון שהם נדירים בכדורגל העולמי".
ה־USL הודיעה שתאמץ מודל של עלייה וירידה בעונת 2027/28, הליגה הראשונה שתעשה כן בתולדות הספורט האמריקני. זה יכול להצליח?
"אני אוהב את הניסוי הזה, אבל צריך לשים דברים בפרופורציה. עלייה וירידה לא יהפכו את הכדורגל לפופולרי יותר בארה"ב מעצם קיומם. חייתי בליגות של עלייה וירידה, אני לא חייב את זה כדי ליהנות מהכדורגל שלי. אני גם לא חושב שצריך לחייב את ה־MLS או כל ליגה אחרת לאמץ את זה.
"בסוף צריך לזכור שאנחנו אמריקנים, עסקים וקפיטליזם הם ערך עליון אצלנו, ואני לגמרי מבין את ההחלטות של ה־MLS להיות מה שנקרא 'מועדון סגור'. בעלי הקבוצות ב־MLS השקיעו סכומי עתק מתוך הבנה שההשקעה שלהם מוגנת. אף אחד לא רוצה לבנות אצטדיון מפואר במיוחד לקבוצה שלו ואז למצוא את עצמו משחק בליגה השנייה.
"ב־USL יצטרכו להוכיח שהמודל החדש שלהם מספיק יציב ובטוח. עד אז - שכל אחד ימשיך לנהל את העסק שלו איך שהוא רואה לנכון".
"לחבק את הייחודיות"
הכדורגל בארה"ב נשען במידה רבה על הקהילה הלטינית וההיספנית במדינה, שההשפעה שלה על המשחק ועל ה־MLS גוברת כל שנה. לאלאס מאמין שיום אחד עוד נשמע את האמריקנים אומרים football במקום soccer. "שפה משתנה עם הזמן, וזה לגמרי יכול לקרות. אבל השם פחות חשוב - מה שחשוב זה המשמעות והתחושה שזה נותן לאוהדים", הוא מסביר.
"כשהייתי ילד במישיגן, בעטתי בכדור לבד ברחוב וידעתי שבאיזה מקום בעולם - אולי בישראל, אולי בברזיל - ילד אחר עושה בדיוק אותו הדבר. זה החיבור האמיתי של המשחק הזה. הכדורגל האמריקני תמיד יהיה שונה מהכדורגל האירופי - וזה בסדר גמור. אנחנו צריכים לחבק את הייחודיות שלנו, כי זה מה שבסופו של דבר ייקח אותנו רחוק".
לסיום, יש לך מסר לאוהדי הכדורגל בישראל?
"רק רציתי להגיד שהלב שלנו עם כל החברים שלנו בישראל. כולנו תומכים בכם בתקופה הקשה הזו. אני מייחל שייקרו דברים טובים על המגרש ומחוצה לו, ואני מחכה לפגוש אתכם במונדיאל 2026. זה הולך להיות אירוע כדורגל מיוחד".
