אם לפני שנה הייתם שואלים את אוהדי ברצלונה איזה עתיד הם צופים לקבוצה שלהם, סביר שהוא לא היה אופטימי למדי. הם ראו את היריבה הגדולה ביותר, ריאל מדריד, זוכה בליגת האלופות, זוכה באליפות ספרד, כשהרכש הכי גדול שלה בקיץ לפני כן, ג'וד בלינגהאם מנצח על התזמורת בדיוק כמו שהם חלמו שיקרה. צ'אבי הודיע כבר שיעזוב את הקבוצה, בהנהלה לא הפסיקו להדליף נגדו והדאגה על המחסור בכסף יושבת עדיין על כל מי שאוהב את המועדון.
חלפה שנה והאוהדים הקטאלנים ראו היום (ראשון), בקלאסיקו הרביעי של העונה, איך הקבוצה שלהם נותנת נוקאאוט מפואר לבלאנקוס בפעם הרביעית, שקירב אותם לאליפות מהיפות שהבלאוגרנה זכו בו בשנות ה-2000.
אחרי ה-0:4 בליגה בברנבאו, ה-2:5 בגמר הסופרקופה וה-2:3 לפני שבועיים בגמר גביע המלך, בארסה חגגה שוב על הנמסיס עם 3:4 ענק ושלושה מחזורים לסיום, האנזי פליק והשחקנים שלו כבר מובילים ב-7 נקודות, כשניצחון בחמישי על אספניול בחוץ ייתן להם את התואר. ועם כל זה, נראה שלקלאסיקו הזה יהיו השפעות גדולות מאוד לשני הצדדים, אפילו מעבר למה שהוא אומר בטווח המיידי.
ברצלונה העבירה מסר גדול מאוד בניצחון הזה, מסר שאומר שהיא כרגע הרבה מעבר לקבוצת כדורגל, קליאשתי ככל שזה ישמע. תחת פליק, שהגיע רק בקיץ האחרון, היא הפכה למכונה מלהיבה, אבל לא מכונה גרמנית נטולת רגשות, שרק באה לרמוס יריבות, אלא מכונה עם אופי ענק והרבה מאוד שמחת חיים.
זה היה משחק שהיווה תמונת ראי לעונה כולה. ריאל עשתה קולות של קבוצה חזקה ועלתה ליתרון כפול, אבל לאחר שהשופוני שלה נעלם, בארסה הפכה את התוצאה וירדה למחצית שהיא כבר מובילה 2:4. זה היה נראה כמו אח גדול שנותן לאחיו הקטן יתרון במשחק ביניהם, ואז ברגע שהוא לוחץ טיפה על הדוושה, הוא נותן לדם מדמו שיעור על איך החיים עובדים.
כמה ימים אחרי שברון הלב מול אינטר בחצי גמר ליגת האלופות, בארסה שוב הוכיחה שיש לה כוחות מדהימים ולב גדול מאוד. וכשריאל היא רחוקה מלהיות דם מדמה, היא גם נהנתה לאמלל אותה במחצית השנייה, גם אם שוב, ריאל עשתה קולות של "כאילו" בדרך ל-3:4 בסיום.
מעבר לכדורגל הפסיכי שבארסה הציגה השנה, האוהדים שלה יכולים לשמוח ולהבין שהשנים הבאות אפילו יהיו טובות יותר עם חבורת הצעירים המדהימה שיש לה, עם שחקנים שתחת פליק מציגים את היכולת הכי טובה בקריירה שלהם (פדרי, פרנקי דה יונג, ראפיניה ועוד) ועם תחושת פספוס, שלעיתים היא לא רעה כמו שחושבים. דאבל מדהים, אבל יהיה לחבורה הזאת לאן לשאוף גם בהמשך.
בצד השני? כנראה שאנחנו בדרך למהפכה גדולה. ריאל, גם כשהובילה, הביכה את עצמה ואת האוהדים שלה. אם אלופת אירופה משחקת על מתפרצות מול היריבה הכי גדולה שלה, יש לה בעיה קשה. קרלו אנצ'לוטי יסיים את דרכו ובמקומו יגיע ככל הנראה צ'אבי אלונסו ושחקנים רבים עשויים לשלם את המחיר מסיבה פשוטה - הם נתנו את החותמת על כך שריאל מדריד כבר גדולה עליהם - אם זה לוקאס ואסקס, דני סבאיוס, פראן גארסיה, ארדה גולר ועוד.
ריאל תבין שוב, כפי שלמדה לא פעם בעבר אבל כנראה שכחה מכך, שרעש בקיץ לא אומר כלום לגבי ימי השיא של אפריל ומאי. קיליאן אמבפה אחד ומדהים ככל שיהיה הוא בסוף אחד. לבארסה יש "קבוצה".
