המילה הפופולרית ביותר במדריד בימים האחרונים היא "רמונטדה". כולם מדברים על היסטוריית המהפכים הבלתי נגמרת של ריאל מדריד ועל האפשרות שזה יקרה שוב, מול ארסנל, שתתייצב הערב בסנטיאגו ברנבאו עם יתרון 0:3 מהמשחק הראשון ברבע גמר ליגת האלופות.
ועדיין, התחושה הכללית בבירת ספרד לפני משחק הגומלין מול התותחנים היא חמוצה. עתידו של המאמן קרלו אנצ'לוטי ממש לא ברור, ופניו העגומות לאחר התבוסה בלונדון בשבוע שעבר אמרו כמעט הכל.
"מדוע קשה לי להחדיר אמביציה בשחקנים האלה?", אמר־שאל אנצ'לוטי מייד אחרי ההפסד באצטדיון האמירויות, וענה: "זו בעצם הבעיה שאנחנו סוחבים לאורך כל העונה, הקושי להיות יחידה קומפקטית ברגעים הטובים וגם ברגעים הקשים". כשמנסים לנתח את הסיבות העמוקות לכל מה שקרה העונה לריאל מדריד, אפשר להצביע על כמה נקודות משמעותיות, שכולן ביחד הביאו את אלופת אירופה המכהנת למצב הנוכחי.
שחקן ללא תחליף
טוני קרוס היה השחקן החשוב ביותר של ריאל מבחינה טקטית בעשור האחרון. הגרמני ניהל את הקישור מאחור כמו קוורטרבק בפוטבול. הוא קבע את קצב המשחק, נתן את האיזון הנכון וגם בישל לא מעט שערים (10 בעונה שעברה).
זה לא היה מקרי שמשחקו האחרון בריאל היה הזכייה החמישית שלו בליגת האלופות במדים הלבנים, בגמר מול דורטמונד. ריאל זכתה בעונה שעברה באליפות ובליגת האלופות והפסידה רק בשניים מ־55 משחקיה - הרבה בזכות העובדה שהתפקוד של קרוס מאחור אפשר לרכש הטרי ג'וד בלינגהאם לשחק בעמדה קדמית, ומשם להבקיע ולבשל בכמויות.
כשקרוס פרש, נותר במרכז הקישור חלל שאף אחד לא הצליח למלא. אנצ'לוטי ניסה להציב שם את קאמבינגה, את טשוואמני, את בלינגהאם עצמו, את ואלוורדה ואת מודריץ', אבל כל אחד מהם, מסיבות כאלו ואחרות, לא עשה את מה שטוני קרוס עשה. העזיבה של קרוס ערערה את האיזון המופלא שהיה בעונה שעברה בקישור של ריאל, וזו אחת הסיבות שבמשחקים רבים מאוד העונה הקבוצה היריבה שולטת באמצע (ארסנל למשל) וריאל מתבססת על התקפות מעבר.
זמן פציעות
דני קרבחאל, המגן הימני הנפלא, קרע את הרצועה הצולבת באוקטובר מול ויאריאל וסיים את העונה. חודש לאחר מכן קרה דבר דומה לבלם אדר מיליטאו מול אוסאסונה. הפתרון לעמדת המגן הימני היה מאולץ: הקשר ההתקפי לוקאס ואסקס. די מהר הבין אנצ'לוטי שמול יריבות בכירות זה פשוט לא יספיק. אז הוא הסיט לשם את פדריקו ואלוורדה. האורוגוואי עושה את העבודה טוב יותר - אבל אז חסרונו מורגש מאוד בקישור.
לבעיה של מיליטאו נמצא פתרון מעולה, הבלם הצעיר ראול אסנסיו. אבל מצבת הבלמים נותרה קצרה מדי. דויד אלאבה אמנם התקמבק מפציעה ארוכה מאוד, אבל חזר חלוד ואיטי, וקשה לראות אותו ממשיך בעונה הבאה. אגב, מול ארסנל החליט אנצ'לוטי להציב את אלאבה כמגן שמאלי (בעקבות הפציעה של פרלן מנדי), מה שהתברר כטעות קשה. בוקאיו סאקה פשוט התעלל באוסטרי.
איך שלא נסתכל על זה, ההגנה של ריאל העונה בעייתית מאוד. אשתקד ריאל ספגה 50 שערים ב־55 משחקים. העונה היא כבר ספגה 64 ב־53 משחקים. וזה כשטיבו קורטואה, שבעונה שעברה היה פצוע, משחק כמעט בקביעות.
טעות לא אופיינית
אפשר היה להניח בביטחון שריאל תחזק את עצמה בחלון ההעברות של ינואר בגלל הפציעות של קרבחאל ומיליטאו, אבל להפתעת כולם הנשיא פלורנטינו פרס החליט שלא לבצע רכש. היו שמועות לגבי טרנט אלכסנדר־ארנולד, אבל ליברפול התעקשה ובריאל הסכימו להמתין לקיץ. בדיעבד זו היתה טעות קשה ולא אופיינית לפלורנטינו.
על מי אתם עובדים?
ההצטרפות של קיליאן אמבפה היתה אמורה רק לשדרג את ריאל מבחינה התקפית. ואם נסתכל על הנתונים של החלוץ הצרפתי, לא צריכות להיות טענות: הוא כבש 33 שערים ב־49 משחקים.
אולם נראה שההגעה של הצרפתי פגעה בשני עמיתיו להתקפה, הברזילאים ויניסיוס ורודריגו. ויני כבש העונה 20 שערים ב־45 משחקים (0.44 למשחק), לעומת 24 ב־39 (0.61 למשחק) בעונה שעברה. רודריגו כבש העונה 14 שערים ב־47 משחקים (0.29 למשחק), לעומת 17 ב־51 אשתקד (0.33).
ויש גם עניין נוסף: ויניסיוס הרגיש עד לקיץ שעבר שהוא הכוכב הגדול של הקבוצה. אבל אז אמבפה הגיע ודי מהר הדיח אותו מהמעמד שבו היה בהיררכיה הפנימית. ויני וקיליאן מנסים לשדר לכל העולם שהם ביחסים טובים ושאין ביניהם תחרות, שהם משתפים פעולה וחוגגים ביחד את השערים, לא משנה מי מבקיע. אבל קשה להאמין שהברזילאי לא חש פגיעה באגו, וקשה עוד יותר להאמין שזה לא משפיע עליו.
במעמד לא מוכר
מבחינה תיאורטית ריאל מדריד עדיין יכולה לסיים את העונה עם שלושת התארים החשובים. אם תעשה את הרמונטדה מול ארסנל - היא תהיה שוב בדרך לזכות בליגת האלופות. בליגה היא במרחק 4 נקודות מברצלונה, ובעוד עשרה ימים מצפה לה גמר הגביע מול בארסה. אלא שריאל נמצאת בעמדה פחות מוכרת: היא לא פייבוריטית באף אחד משלושת המפעלים.
אם בעונה שעברה ריאל מדריד היתה כמעט בלתי מנוצחת, והפסידה רק פעמיים ב־55 משחקים בכל המסגרות, העונה היא נוצחה כבר ב־11 מ־53 המשחקים שלה. וזה לא מקרי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו