בשינוי אדרת: המהפכה של טיאגו מוטה שיכולה להחזיר את יובנטוס לימיה הגדולים

ההבדל בין הקדנציה הראשונה לשנייה של מסימיליאנו אלגרי ביובנטוס היא כמו ההבדל בין הפסים השחורים ללבנים על חולצת הקבוצה. בעשור הקודם המאמן זכה בחמש מתוך תשע האליפויות הרצופות של השושלת האגדית, הגיע לשני גמרי ליגת האלופות, בנה קבוצה תוססת שהיתה מהטובות באירופה והצליח להמציא אותה מחדש גם כשעזבו שחקני מפתח.

לגבי הקדנציה השנייה? כולם חיכו שהיא תיגמר. אמנם אלגרי לא אשם בהפחתת עשר הנקודות ובהרחקה מהמפעלים האירופיים אשתקד, אלא קברניטי המועדון, אך הוא אשם בכך שהגברת הזקנה השתרכה מאחורי יריבותיה שנה אחר שנה. יובנטוס, שבעל כורחה התרגלה למציאות חדשה, התעשתה והגיבה.

ההבדל בין מסימיליאנו אלגרי למחליפו טיאגו מוטה הוא כמו ההבדל בין מוטה השחקן למוטה המאמן. הברזילאי בן ה־41 שהתאזרח באיטליה אמנם שיחק בקבוצות הכי גדולות, כמו ברצלונה של רונאלדיניו ואינטר של ז'וזה מוריניו, אך הוא כשלעצמו היה שחקן די אפור שאת רוב ההישגים ראה מהספסל. כמאמן, לעומת זאת, מוטה הציג רעיון מהפכני שמשנה את הדרך שכולנו חושבים על כדורגל. הכי רחוק שיש מאלגרי האפור.

כידוע, המערכים השונים בכדורגל, כמו 4-3-3 או 4-4-2, מסודרים בשורות, מחוליית ההגנה ועד להתקפה. הרעיון של מוטה היה לשרטט את המערך לפי טורים והוא קרא לזה 2-7-2 - שני שחקנים בכל אגף, ושיירה בת שבעה שחקנים השולטת בשליש האמצעי החל מהשוער ועד לחלוץ.

ההצלחות לא באו מיד, אך כשהוא קיבל את הקבוצה המתאימה לשיטתו, בולוניה, ניצוצות עפו באוויר. בשנתיים תחת מוטה הקבוצה ניפצה פעמיים את שיא הנקודות שלה בליגה הבכירה בעידן שלוש הנקודות. ב־2023 זה הספיק למקום התשיעי ואשתקד למקום החמישי. בזכות ההצלחות האיטלקיות במפעלים האירופיים גם החמישית בארץ המגף קיבלה כרטיס לליגת האלופות, ולנוכח זאת בולוניה תשחק השנה במפעל הבכיר ביבשת לראשונה מזה שישה עשורים. לצערה, בלי מוטה.

לא היה ספק כי לבולוניה יהיה קשה עד בלתי אפשרי להשאיר את מוטה, אחרי שזה הפך אותה להפתעת השנה באיטליה. באופן אירוני־משהו, יובנטוס היא זו ששמה את ידה על האיש שמזוהה עם אינטר, אך בטורינו מביטים קדימה ולא אחורה והציפיות ממנו בשמיים.

כיאה למהפכן, יובנטוס נתנה למוטה את האשראי לבצע מהפכה בסגל. המאמן לא חשש לשחוט פרות קדושות, וכמה מהשחקנים המזוהים עם המועדון בשנים האחרונות מצאו את עצמם בחוץ. חוזהו של אדריאן ראביו לא חודש, השוער וויצ'ך שצ'סני שוחרר, וכך גם אלכס סנדרו. עם זאת, כל אלה מתגמדים לעומת פרשת פדריקו קייזה.

האיטלקי היה זה שסיפק את הניצוץ בהתקפה כשהנבחרת זכתה ביורו לפני שלוש שנים, אך מאז הוא הרבה להיפצע ובאופן כללי נבלע בכדורגל המשעמם של אלגרי. שנה לפני שהוא מסיים חוזה קייזה מתעקש לסכם על חוזה חדש בתנאים שהולמים את מי שהיה ב־2021, אך מוטה דורש ממנו להסתגל למציאות החדשה.

לאור ההתעקשות של הכדורגלן, מוטה הוציא אותו לחלוטין מהתוכניות. הפתרון הטוב ביותר עבור קייזה יהיה למצוא קבוצה חדשה בשבוע וחצי שנותר לחלון ההעברות, אך גם לשם כך הוא יצטרך להתגמש בתנאים, אחרת הוא עלול לבלות עונה שלמה ביציע.

מכירות השחקנים שביצעה יובנטוס הקיץ, רובן של צעירים שכמעט לא השפיעו על הקבוצה הבוגרת, כיסו על הרכישות הראשונות שלה בחלון. דוגלאס לואיז הברזילאי הגיע מאסטון וילה והוא יוביל את הקישור המתחדש לצד קפרן תוראם, בנו של אקס יובנטוס ליליאן ואחיו של היריב מאינטר מרכוס. בין הקורות הימרו על מיקלה די גרגוריו, שאחרי שנים מוצלחות במונצה הצנועה קופץ מדרגה.

ייתכן כי עד סוף החלון רשימה זו תתארך. על הכוונת נמצא ניקולאס גונסאלס, שחקן הכנף של פיורנטינה ונבחרת ארגנטינה, וטון קופמיינרס, שהיה מהמצטיינים של אטאלנטה בדרך לזכייה בליגה האירופית. הרכש הכפול עשוי לעלות ליובה יותר מ־80 מיליון יורו, אך כל האמצעים כשרים עבור המהפכה של מוטה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

משפחת אניילי, המחזיקה במועדון עשורים רבים, היא גם זו שהקימה את פיאט והשקיעה בכמה ממותגי הרכב האיטלקיים המוכרים לכולנו כמו פרארי ואלפא רומיאו. הם רוצים לראות החזרת העטרה ליושנה. מוטה, החל מהבכורה הערב מול קומו, רוצה להוכיח שההבדל בין יובנטוס הישנה לחדשה הוא כמו ההבדל בין פיאט פונטו לפרארי.