כאשר ברקע ההמתנה לתגובה האיראנית המובטחת לחיסול איסמאעיל הניה והמלחמה המתקרבת עם ישראל, משהו מאוד מעניין קורה באיראן בקיץ הזה, ולא - אין קשר למלחמה בעזה או למזרח התיכון המבעבע.
בזמן שקבוצות ליגת העל רודפות אחרי שחקנים זרים, ומתקשות לבצע החתמות פשוטות, וכשחצי מהזרים של מכבי חיפה מחפשים דרכי מילוט מהמועדון שעד לפני רגע נחשב לבמה טובה לשחקנים שרוצים לשחק בליגת האלופות, חלון ההעברות בליגת המפרץ הפרסי מתפוצץ ורותח, עם עדנה של שחקנים זרים שלא היתה כבר שנים.
רק בחלון הקיצי הזה נחתו שמות שבעבר לא היו מתקרבים לליגה האיראנית. גאאל קאקוטה, פעם ילד פלא שצ׳לסי רכשה במיליונים מלאנס וכיום שחקן נבחרת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, חתם בענקית אסתגלאל טהראן. יחד איתו הצטרף גם דידיה אנדונג, כוכב נבחרת גאבון עד לא מזמן.
מעבר לכביש, היריבה הגדולה פרספוליס עוד מחפשת את הזרים שיחזקו אותה, אבל זה כי השקיעו שם בגזרת המאמן. הספרדי המוערך חואן קרלוס גארידו חתם, ואחרי שעשה עבודה טובה באל אהלי המצרית ובווידאד קזבלנקה המרוקאית, כעת בצד הבוהמייני של טהרן, מקווים שיצעיד אותם לגדולות. בסגל יש שוער מאלג׳יריה, שחקן מרוקאי וגם בלם נבחרת גאורגיה ביורו האחרון גיורגי גבילישאני.
ועדיין, שתי הגדולות של טהרן היו מושכות מאמנים עם שמות יחסית מוכרים ושחקנים זרים אחת לכמה עונות, גם בשנים המאוד קשות של תחילת הסנקציות הכלכליות הבינלאומיות על איראן.
הקיץ גם קבוצות קטנות יותר עושות מהלכים. אסתגלאל חוזסטאן, הזוכה לכינוי "לסטר של איראן" זכר לאליפות הנדירה שזכתה בה בשנת 2016 שקרתה עונה אחרי שעלתה ליגה לראשונה ובמקביל לאליפות של השועלים באנגליה, היא שחקן בולט בשוק. הקבוצה מחבל אחוואז שתושביו הם ערבים, החתימה את דימיטרוס חטציאטיס ששיחק בעבר בפאוק סלוניקי ואת ת'יווי ביפומה שחקן נבחרת קונגו עם 41 ששיחק בלה ליגה עם אספניול ובפרמיירליג עם ווסט ברומיץ׳ אלביון.
"מה שקורה השנה הוא בהחלט מיוחד", מסביר ל"ישראל היום" א', עיתונאי כדורגל איראני שביקש להשאר בעילום שם. "הליגה תהיה תחרותית העונה". אז איך קורה שבישראל בקושי מצליחים למצוא זרים בצל המצב גאופוליטי המורכב במזרח התיכון, ובאיראן לא רק שמצליחים, מדובר בקיץ יוצא דופן?
"המועדונים מוכנים להוציא כסף גדול יחסית משתי סיבות מרכזיות", אומר א'. "הראשונה היא תהליך ההפרטה שעברו שני המועדונים הגדולים - אסתגלאל ופרספוליס". בשנים האחרונות שני עמודי התווך של הספורט האיראני סבלו ממצב כלכלי בכי רע כאשר היו בבעלות משרד הספורט של הרפובליקה האסלאמית.
לאחרונה הם עברו תהליכי הפרטה, כאשר 85% מאסתגלאל נמצאים בבעלות מספר חברות מהתעשיה הפטרוכימית, אחד מגופי האנרגיה החזקים והגדולים במפרץ. כ-12% נוספים בידי אגדות עבר של המועדון. פרספוליס נמצאת בבעלות מספר בנקים, בינהם גם שאהר בנק, הבנק העשיר ביותר באיראן. "מבנה הבעלות החדש מאפשר להם הזדמנויות שלא היו קודם", א' מסביר, "אבל אסור לשכוח שגם הבעלים החדשים רואים מה קורה בסעודיה, ואומרים, אוקיי אם רוצים לעמוד בקצב, חייבים להשקיע".
וזו נקודה מעניינת. מה שקורה בסעודיה עם סכומי העתק והשמות הגדולים בשנה האחרונה "מזיז הרים" באיזור. גם בקטאר, גם באמירויות וגם באיראן מסתבר מבינים שכדי לא לאבד קשר לחלוטין, ולהצליח להתמודד עם הסעודים בליגת האלופות, חייבים להשקיע.
אגב, פועל יוצא נוסף של מה שקורה בסעודיה, הוא הרבה שחקנים זרים שמוכנים להגיע לאיזור גם לליגות אחרות - כמו הליגה האיראנית לדוגמא - מתוך זה שהם חושבים שאם ירשימו באיראן או בקטאר או בעומאן, אז אולי מועדונים בסעודיה יראו, יתרשמו ויחתימו אותם.
"באיראן לעיתים שחקנים זרים יהיו יותר זולים ממקומיים מובילים", מסביר א'. "בתקופת וירוס הקורונה היה איסור על החתמת שחקנים זרים ומאמנים זרים במדינה, אז השחקנים המקומיים כמעט הכפילו את המשכורות שלהם מתוקף ההיצע והביקוש וגם כי מועדונים פחדו שיעזבו לליגות אחרות, ועכשיו המשכורות שלהם גבוהה מאוד".
אז תהליך ההפרטה של המועדונים הגדולים, התנופה באיזור והמשכורות הגבוהות של "השחקן המקומי" מביאות שחקנים זרים לאיראן בתקופה מתוחה, אבל צריך גם לשים את הדברים בפרופורציות הנכונות.
רוב השחקנים הזרים שמגיעים לאיראן יחסית מבוגרים רובם הניכר מעל גיל 30. בנוסף, כמעט כולם שחקנים חופשיים שלא דורשים דמי העברה כדי להחתים. כמו כן, באיראן בעבר הקבוצות היו מציעות חוזים מפתים לזרים שהיו מסכימים לבוא, אבל בגלל הסנקציות וגם מוסר תשלומים נמוך מאוד, רוב הסיפורים האלה היו מסתיימים ב"CAS" - בית הדין הגבוה לספורט. עכשיו, עם תהליך ההפרטה, על פניו, יש דרך ברת קיימא לתחזק את זה.
אז נכון, זה לא בדיוק הזרים שוברי השוויון שהיינו רוצים לכדורגל שלנו שחותמים עכשיו באיראן, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שבזמן שזרים שמשחקים בישראל מחפשים פתרונות בחו"ל, ואחרים שמועמדים לקבוצות בליגת העל נמנעים מלהגיע, בליגה האיראנית, המדינה שמאיימת לתקוף אותנו במה שעשוי להוביל למלחמה איזורית ואולי אף יותר מכך, נרשם שיא של ממש בהגעת שחקנים עם נסיון אירופאי ובינלאומי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו