עושים חיים: נבחרת הולנד מציגה לאירופה את כל מה שכיף בכדורגל

יש המון ביקורת על הדור החלש הזה בכדורגל ההולנדי. ותחושה כללית של חוסר אנרגיה בשורות הכתומות. מהיציעים במינכן נעדרה תזמורת כלי הנשיפה המסורתית שידעה לנגן אריות ואופוסים ממיטב המוסיקה קלאסית. אבל כדורגל הם יודעים. ראינו את זה ב־0:3 על רומניה.

למשל התנועה לחיפוי מאחורי כל שחקן שלוחץ בעומק. בעשרים הדקות שאחרי השער ההולנדי הראשון הרומנים כמעט לא יצאו מחלק המגרש שלהם. "אנחנו בבית סוהר", אמר לי עיתונאי רומני. למשל התנועה האוטומטית של שחקן הולנדי - נתן אקה המגן או צ'אבי סימונס הקשר או קודי גאקפו הקיצוני - אל תוך שטח פנוי. הם משחקים כדורגל מסירות, אבל שטח פנוי הם מחרימים מיד. גם אם זה מחייב ריצת יחיד של חמישים מטרים עם כדור. 3־4 שחקנים הולנדים שונים עשו זאת מתפקידים שונים במגרש. למשל המשולש הפשוט בין שלושה שחקנים ליצור יתרון מספרי באגף. ואם בנבחרות אחרות אנשים קוטלים מאמנים שמציבים שחקנים בעמדה לא טבעית. בהולנד דפאיי וגאקפו מחליפים עמדות בלי בעיות מטעמי עייפות.

אלו העקרונות הגיאומטריים הפשוטים שהביאו להולנד את שמה הגדול וזה משמעותי.

"אנחנו עובדים על שיטה חדשה עם המנג׳ר הנוכחי וזה מתחיל להתחבר", אומר קודי גאקפו, שנבחר לשחקן המצטיין. אבל ההבדלים בין לואיס ואן חאל ההגנתי והמבוקר לרונאלד קומאן ההתקפי יותר הם באמת של גישה. כשהולנד מחליפה שיטה זה לא שינוי טוטאלי בצורת המשחק ובשחקנים המזומנים לנבחרת, זה פשוט שימוש שונה באותם העקרונות.

"האם אנחנו ביקורתיים מדי כלפי הדור הזה של הכדורגל ההולנדי?", אני שואל את קומאן.

"אתה מתכוון בוודאי ל־1988", הוא אומר ביחס לנבחרת בה שיחק וכללה אותה שנה את המסיימים 1-2-3 ו-5 בבחירת כדור הזהב, "יש לנו שחקנים טובים. אבל אתה צריך לזכות במשהו כדי שישוו אותך לשחקני הקבוצה ההיא", הוא מציב אתגר לשחקנים שלו.

אבל להבדיל מהדרישות הוואן חאליות הנוקשות, קומאן מבין את חשיבות הכיף בכדורגל. דפאיי, דוניל מאלן, סימונס ואחרים הם באמת לא אריאן רובן או רובין ואן פרסי, בוודאי שאין ללחוש את שמם ליד דניס ברגקאמפ או מרקו ואן באסטן. אבל בסופו של דבר כל שחקן כדורגל נותן משהו נוסף כשהוא נהנה, וזו הולנד הנוכחית.

לגבי גאקפו ושחקני העבר? אני פחות נחרץ בקביעה שהוא לא קרוב לרמתם של ואן פרסי או רובן למשל. בעיטה חדה של 120 קמ"ש, בתנועת חיתוך למרכז לשער הראשון היא סימן היכר מובהק של הכדורגל ההולנדי. ואם מאשימים את הדור הזה שהוא קצת חסר את העוצמות הגופניות אז גם בעוצמת הבעיטה וגם השימוש בכוח לבישול השער השני היה מרשים. כרגע הוא אולי השחקן הטוב ביורו.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות