ההכנות של נבחרת גרמניה ליורו הביתי היו רחוקות מלהיות מושלמות. המאמן שהיה אמור להוביל את המאנשאפט לטורניר, האנזי פליק, פוטר אחרי רצף של ארבעה הפסדים בחמישה משחקים עם הגנה מחוררת שספגה 13 שערים. השיא הגיע כשיפן פירקה את הגרמנים 4:1 בוולפסבורג.
גם הפתיחה של מחליפו, יוליאן נאגלסמן, לא הייתה מהמרשימות. גרמניה קרטעה עם הפסדים לאוסטריה וטורקיה, אבל אז הגיע השינוי. הוא לא הגיע דרך מהפך בסגל או דרך הברקות טקטיות, אלא דרך יכולת שכנוע, יחסי אנוש טובים והחלטה אחת של מאמן ושחקן על ששינתה את הכל.
ב 22 לינואר הודיע קשר ריאל מדריד, טוני קרוס, כי הוא נענה בחיוב לבקשת נאגלסמן וישוב לייצג את הנבחרת, אחרי שפרש ממנה שנתיים וחצי קודם לכן בעקבות הכישלון ביורו 2021. כששאלו אותו לפשר ההחלטה, הוא הסביר בצורה פשוטה ויעילה, בדיוק כמו שהוא משחק: "למה? בגלל שהמאמן הלאומי ביקש ממני. אני מוכן למשימה ומשוכנע שביורו 2024 אפשר להשיג הרבה יותר ממה שאנשים מאמינים".
מאז הקאמבק של קרוס, נבחרת גרמניה שיחקה חמישה משחקים. בזה שקרוס לא שיחק, סיימה בתיקו מאופס. בארבעה שכן שיחק, היא ניצחה: צרפת, הולנד, יוון ולשיא היא הגיעה כשהכסף היה על השולחן, במשחק הפתיחה מול סקוטלנד.
הגרמנים התעלו גם על הציפיות של עצמם ונראו נהדר מהשנייה הראשונה. ילדי שנתון 2003, פלוריאן וירץ וג'מאל מוסיאלה, רקדו על כר הדשא, קאי האברץ עשה הכל מהכל. רוברט אנדריך, ובהמשך פסקל גרוס, לא נתנו לסקוטים לצאת קדימה וההגנה נראתה מתואמת. אבל מעל כולם נצץ קרוס, ששלט באופן מופתי בקצב המשחק והשלים משחק עצום עם דיוק של 99% מהמסירות (101/102) ב-80 דקות על כר הדשא באליאנץ ארנה - הנתון הכי טוב בהיסטוריה ביורו לשחקן שהשלים יותר מ-100 מסירות.
המשחק הזה גרם לאופוריה בגרמניה והמקומיים כבר מפנטזים על הנפה של אילקאי גונדואן ב 14 ליולי בברלין, אבל הדרך עדיין ארוכה והמשימות הקשות של המאנשאפט עדיין לפניהם. סקוטלנד הייתה יריבה בהזמנה, נבחרת שהגיעה לטורניר בכושר נוראי עם ניצחון אחד (על גיברלטר) בתשעת משחקיהם אחרונים, עם חיסורים בעמדות מפתח ומערך שמתאים כמו כפפה ליד למערך הגרמני.
נאגלסמן משחק, למעשה, בלי חלוץ טבעי וללא שחקני כנף. מוסיאלה וווירץ הם שניהם מספרי 10 שמוצבים בכנף כשהכדור אצל היריבה ואוהבים לנוע למרכז לכיסים שבין הקישור להגנה. העובדה שהמערך הסקוטי נמתח לקווים בקו 5 עם קו 4 לפניהם בקישור, השאיר רק שני קשרים במרכז ונתן לקשרים הגרמנים המון שטחים ששם הם עשו ככל העולה על רוחם, כשבעיקר מוסיאלה נצץ על כר הדשא.
היריבה הבאה של גרמניה, הונגריה, גם משחקת במערך של שלושה בלמים, אבל מאמנם מרקו רוסי לא מקובע טקטית, ראה את ההעמסה של הגרמנים במרכז וינסה למנוע מהם לבוא משם עם הפנים להגנה שלו. מבחינתו, המפתח יהיה ללחוץ את המהנדס הגרמני, טוני קרוס, כשהוא יוצא לקו 3 משמאל עם הבלמים ולתת לאנדריך, ג'ונתן טה ואנטוניו רודיגר לנהל את המשחק ובעיקר לסגור את קווי המסירה למרכז, גם אם זה יעלה בוויתור מסוים על האגפים. אבל עם כל הכבוד להונגרים, ויש כבוד למרות ההפסד 3:1 לשווייץ במשחק הפתיחה שלהם, הכדור ברגליים של הגרמנים ובעיקר של קרוס ונאגלסמן.
גרמניה מספקת פלטפורמה מושלמת לטורניר כדורגל גדול. האצטדיונים מושלמים לצפייה בכדורגל ומלאים עד אפס מקום בכל משחק, האוהדים מספקים צבע ואווירה נהדרת, הרחובות שוקקים, הכל מאורגן לעילא ולעילא ומה שהכי חשוב, הכדורגל מצוין. גרמניה וספרד הרשימו מאוד, אנגליה וצרפת היו יעילות וקיבלנו גם שתי הפתעות מבית היוצר של רומניה וסלובקיה.
עכשיו מתחיל הסיבוב השני ובו באמת נראה אצל מי היכולת היא מגמה ואצל מי זאת הייתה הבלחה מקרית. אם אני מחבר את משחקי האימון האחרונים, נראה שאצל הגרמנים זו מגמה, בטח כשהמאסטרו קרוס על כר הדשא, מה שיכול להוליך אותם רחוק - למקומות שהגרמנים לא העזו לפנטז עליהם רק לפני ארבעה חודשים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו