צפו להפתעות: נבחרת החלומות שתעשה את יורו 2024
אורי אוזן בחר את 11 השחקנים שאמורים לעשות את ההבדל ביורו • מהתמנון שרוצה לעשות היסטוריה ועד השחקנים הכי מוכשרים שיש • מי שיקרא עד הסוף, יגלה איזו נבחרת תזכה בתואר, ומי תהיה האכזבה הגדולה של הטורניר
24 נבחרות חולמות על רגעים גדולים וזיכרונות בלתי נשכחים בטורניר היורו שיוצא היום לדרך, אבל רק קפטן אחד יניף את הגביע ב־14 ביולי בברלין. בחרתי את ה־11 של האליפות. כלל האצבע הוא: אין שני שחקנים מאותה נבחרת. אז דרך הנבחרת שלי אנסה לנתח את הסיכויים של הנבחרות השונות, לבחור שחקני מפתח ולתת את התחזית שלי לקפטן שיניף את הגביע.
יאן אובלק (שוער, סלובניה)
סלובניה, מדינה של קצת יותר מ־2 מיליון תושבים, מצטיינת בעיקר בכדורסל והוציאה מתוכה את שחקן הכדורסל הטוב בעולם כיום, אז אל לנו להתפלא שהאיש שהביא אותה ליורו משתמש בעיקר בידיים. אובלק, חמש פעמים שוער העונה בספרד, הוא זה שהביא את הסלובנים עד הלום, ויחד עם בנג'מין ששקו הסופר־מוכשר ירצה להפתיע ולהביא את הנבחרת לשמינית הגמר.
וירג'יל ואן דייק (בלם, הולנד)
בפעם הקודמת שהיורו נערך על אדמת גרמניה (אז זו היתה עדיין גרמניה המערבית), מרקו ואן באסטן ורוד חוליט הובילו את האוראנג' לזכייה. הפעם הולנד מתבססת על חוליית ההגנה, ובעיקר על העומק והאיכות בעמדת הבלם. ואן דייק, שפספס את היורו הקודם בגלל פציעה, מגיע אחרי עונה אישית נהדרת בליברפול ויכולת טובה שלו יכולה לקחת את הולנד רחוק, אולי עד חצי הגמר.
רובן דיאס (בלם, פורטוגל)
פורטוגל מעמידה סגל אדיר עם שחקני על בכל עמדה, מאמן מנוסה שהראה גמישות טקטית וסיים קמפיין מוקדמות מושלם וכריסטיאנו רונאלדו אחד, כנראה בטורניר גדול אחרון. אבל השחקן שאמור להפוך את הסלסאו מיפים ומרשימים ליעילים וזוכים הוא רובן דיאס, בלם אדיר ואישיות עוד יותר גדולה, שינהיג את ההגנה כשלצידו ישחק זקן השבט פפה בן ה־41 או הכישרון הגדול אנטוניו סילבה (20). אם דיאס אכן יתעלה, פורטוגל היא הפייבוריטית שלי לזכייה.
פדריקו דימרקו (מגן/בלם, איטליה)
אלופת אירופה איבדה כמעט את כל העוגנים מהזכייה המרשימה ב־2021. מי שייכנס לנעליים של שחקני ההגנה שפרשו הוא דימרקו, אחד השחקנים המרכזיים של הדאבליסטית האיטלקית אינטר, שהיכולת המופלאה שלו במערך של שלושה בלמים תגרום למאמן לוצ'יאנו ספאלטי לשנות מערך ולשחק בדומה לאינטר. טורניר טוב של דימרקו יכול להביא את האזורי לשלבים המאוחרים, גם אם זה לא יספיק להגנה על התואר (וסביר להניח שגם יתקשו להגיע לארבע האחרונות).
יואקים מיילה (מגן, דנמרק)
מי שהיה השחקן הכי מרשים בנבחרת דנמרק הבלתי נשכחת של היורו הקודם הוא יואקים מיילה, שברוח השדרוג בחשיבות עמדת המגן והשינוי בדרישות ממנו, עשה דברים נפלאים כמגן שמאלי עם רגל הפוכה. גם ביורו הנוכחי, עם נבחרת קצת פחות נוצצת שהגעה לשמינית הגמר נראית כמטרה הריאלית עבורה, החשיבות של מיילה למערך של קספר היולמאנד גדולה, בוודאי כשהמאמן אוהב להחליף מערכים תוך כדי תנועה.
רודרי (קשר, ספרד)
הנבחרת הספרדית תלך לאן שהקישור שלה ייקח אותה. לעיתים זה כדורגל מרהיב ומהפנט, אבל לרוב בשנים האחרונות הספרדים מוסרים את עצמם לדעת, ולא מגיעים לשום מקום. מי שאמור להביא את הווינריות והניסיון הוא רודרי, הפפ החדש של פפ (או הבוסקטס החדש), שמשלב שליטה בקצב, אבל גם יעילות. טורניר טוב שלו, שייתן חופש לפדרי ולאמין ימאל האולטרה־מוכשרים בחלק הקדמי, יכול לקחת את ספרד עד לגמר.
קווין דה בריינה (קשר, בלגיה)
דור הזהב של בלגיה לא הצליח להביא תואר, והנבחרת מתחילה להיבנות מחדש. מי שאמור לעשות את החיבור בין הדור המתבגר לדור החדש שמובילים דוקו וטרוסאר הוא הג'ינג'י ממנצ'סטר סיטי. דה בריינה כבר בעשור הרביעי לחייו, אבל כשנחה עליו הרוח הוא המוסר הטוב בעולם. אולי דווקא הפעם, עם מאמן חדש וצעיר, כשקורטואה בבית, הזאר פרש וכשלכולם ברור שהכל תלוי בו, הוא יצליח להתעלות ולהדהים את אירופה. יותר ריאלי שזה יסתיים שוב ברבע הגמר.
טוני קרוס (קשר, גרמניה)
אחרי שנים קשות של נבחרת גרמניה, חוזר למנשאפט טוני קרוס, אלוף העולם מ־2014 ואלוף אירופה כיום, שהנוכחות שלו בקישור הופכת את כל מי שסביבו לטוב יותר. הבעיה של הגרמנים, היא שיש לה חורים גדולים בעמדות מרכזיות, שגם קרוס הגדול לא יוכל לסתום. מה שאומר שניפרד מאחד הקשרים הגדולים בהיסטוריה לכל המאוחר בחצי הגמר.
חוויצ'ה קווארצחליה (כנף, גאורגיה)
פלייאוף ליגת האומות נותן סיכוי לנבחרות קטנות להגשים חלומות. אז אם ביורו הקודם זו היתה צפון מקדוניה, הפעם זו גאורגיה שעולה לראשונה לטורניר גדול. לגאורגים שני שחקני על - ממארדשווילי בשער וקווארצחליה בהתקפה. חוויצ'ה אמנם לא בכושר של עונת 22/23 שבה הוליך את נאפולי לאליפות, אבל הכישרון עדיין נוזל ממנו וההגרלה הנוחה יחסית, עם צ'כיה וטורקיה, מצריכה ממנו שני משחקים טובים כדי לעשות היסטוריה ולהביא את הגאורגים לשמינית הגמר. זה יהיה לא פשוט, אבל בהחלט אפשרי.
קיליאן אמבפה (חלוץ, צרפת)
השחקן הטוב בעולם מגיע ליורו במצב רוח מרומם, אחרי שעבר לריאל מדריד. לדידייה דשאן יש את הסגל הכי איכותי ביבשת, וכשהרוח שורה על אמבפה הוא הופך את הנבחרת לבלתי ניתנת לעצירה. האם זה יספיק להנפה? יש לי תחושה שלא, ושהמסע הנוכחי ייעצר ברבע הגמר.
הארי קיין (חלוץ, אנגליה)
קיין עבר העונה לקבוצה שכל מהותה היא לקיחת תארים, סיפק את הסחורה ברמה האישית, אבל שוב סיים עונה ללא תואר קבוצתי. אולי ביורו הקרוב, עם הווינר הגדול ג'וד בלינגהאם מאחוריו, זה יהיה הרגע של קיין. גמר שני ברצף נשמע כמו תרחיש סביר לאנגלים. לגבי זכייה, פה קיין יצטרך לעשות מה שלא עשה מעולם - לזרוח בגמר ולהחזיר את הגביע הביתה.
