ואם זה לא הספיק: קיליאן אמבפה וריאל מדריד משנים את חוקי המשחק

המונח גלקטיקוס פרץ לתודעה בתחילת המילניום, עת ריאל מדריד החליטה שהיא רוצה להשתלט על אירופה. זה נשמע מיליטנטי, כוחני, אבל ברק השמות שהגיעו ריכך את התחושה הזאת. על הגב של זינדין זידאן, לואיס פיגו, רונאלדו הברזילאי ונוצצים נוספים נבנו הרים וגבעות, אבל למרות כדורגל שובה עין הבלאנקוס גירדו רק זכייה אחת בליגת האלופות (2002). זה לא מנע מכל העולם ללכת בדרכם, ואפילו למכבי תל אביב היתה גרסת גלקטיקוס משלה, שהתרסקה.

ההבדל בין ריאל לשלל גרסאות החיקוי שלה הוא שבשלב מסוים היא הפכה את רעיון הגלקטיקוס לעניין של מה בכך. זה הוביל לגלקטיקוס 2.0, שבתום חמש שנות בנייה הגשימו את החלום המקורי והשתלטו על היבשת בדרך להנפת ארבעה גביעי אירופה בחמש עונות (2018-2014).

המשכיות הגלקטיקוס כמוצר בסיסי בברנבאו הובילה גם לשתי הזכיות האחרונות בצ'מפיונס (בשלוש עונות), ולכן העסק מבחינתם לא ישתנה: אלפונסו דיוויס יגיע מבאיירן וילד הפלא הברזילאי אנדריק יצטרף להתקפה, לא רשימה סופית. אבל עם כל הכבוד לשלל הכישרונות החדשים שייערמו בפתח משרדו של נשיא המועדון פלורנטינו פרס, יש רק שם אחד שאחראי לכך שהרף כעת מרקיע - קיליאן אמבפה.

בלי לפגוע בכבודם של ענקים כמו ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו שעברו לליגות פנסיה, הצרפתי הוא כעת השחקן הטוב בעולם, ואיתו הבלאנקוס מציבים סטנדרט חדש, מפלצתי ממש, מהסוג שגם במפעלים המיוזעים בסין לא קיים פס ייצור שיכול להפיק אפילו חיקוי זול שלו, כזה שיישבר כבר במהלך המשלוח. זה מה שמבדיל את ריאל מדריד מכל הקבוצות בעולם, ואם האגו המוגזם של אמבפה לא ידרוך על אצבעות רגליהם של חבריו החדשים, אלא יתחבר למכונה הספרדית - כחלק ראשי, כמובן - היבשת הישנה תניף דגל לבן ותיפול לידיים של ה"לבנה" שאינה יודעת שובע.

גרסת הגלקטיקוס החדשה בברנבאו, גם אחרי ההזדקנות של לוקה מודריץ', הפרישה של טוני קרוס והעזיבות הנוספות, הופכת את ריאל לגלקסיה משל עצמה, שבה גם הכוכב הגדול ביותר יודע את מקומו. הפעם הצרפתי כבר לא יכול להתנהל כמורם מעם ומצוות האימון, בוודאי כזה שבראשו עומד המאסטרו קרלו אנצ'לוטי. אמבפה משתוקק לשים את ידו על התואר שבפ.ס.ז' יכולים רק לחלום עליו למרות המיליארדים, ולכן ההיגיון אומר שהוא יישר קו עם המערכת, שכבר הצליחה לקפל אותו ברמת השכר.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

עכשיו רק נותר לתת לקיץ לעבור, לקבל את אמבפה רעב אחרי היורו, ולראות אם יחד איתו הקבוצה של מלך ספרד תהיה כמו הארמון המלכותי במדריד - משקיפה על כולם מפסגת הצוק והכי גדולה באירופה, בפער ניכר.