שכונה בקטלוניה: המניה של ברצלונה נמצאת בצניחה, ולא ברור מי יציל אותה

ברצלונה הוא מועדון אגדי, כזה שמכוון לזכות בכל התארים בכל עונה ולא משנה מי נמצא בסגל, כזה שסגנון הכדורגל שלו המציא מחדש את המשחק, כזה שהשחקנים הגדולים רוצים לשחק בו ושהטובים ביותר נכנסו לספרי ההיסטוריה. כזה שהאקדמיה שלו מגדלת כוכבים בקצב מסחרר, כזה שממלא אצטדיונים, כזה ששווה לפתוח טלוויזיה בשבילו, כזה שלא מוותר לעולם, כזה שאי אפשר להספיד.

בשנים האחרונות, לפחות מאז סיום עונת 2016/17, כל הדברים הרשומים מעלה צריכים לקחת בעירבון מוגבל אצל כל אדם נורמטיבי. הכספים ששפך הנשיא ז'וזפ מריה ברתומאו על חוזים ורכישות שחקנים גרמו לקבוצה להיכנס למשבר כלכלי כבד, שהגיע לשיאו באי היכולת לחדש חוזה לליאו מסי, שנאלץ לעזוב לפ.ס.ז'.

אבל המשבר לא הגיע סתם. לאורך ההיסטוריה אפשר לראות סוכני כאוס שלוקחים את השלטון כנשיאי ברצלונה ועושים מה שהם רוצים עם כספי המועדון. זה התחיל עם סנדרו רוסיי ופרשת רכישת ניימאר, המשיך עם ברתומאו ששילם לחברת בוטים מיליונים כדי שיביעו ביקורת על המועדון ונמשך בקמפיינים שקריים של המועמדים השונים לנשיאות, שיבטיחו כי יעשו הכל כדי להשאיר את מסי, שסיים את דרכו במסיבת עיתונאים.

כשז'ואן לאפורטה עלה לנשיאות במרץ 2021, הייתה תחושה של תקווה חדשה. הוא הביא יחד איתו אנשי מקצוע כמו מתיאו אלמאן כמנהל מקצועי ועשה עסקאות שהכניסו כסף חשוב למועדון, אבל הדרמות הפכו להיות מקצועיות, כואבות ובעיקר מבישות.

הפיטורים של צ'אבי כנראה היו הקליימקס בניסיון של לאפורטה להישאר בשלטון לקראת הבחירות ב-2026. דבריו על כך שהמועדון לא יכול להרשות לעצמו להתחרות כלכלית ומקצועית עם ריאל מדריד פגעו באגו של הנשיא, שרק לפני חודש הודיע חגיגית על כך שהצליח לשכנע את המאמן להישאר גם לעונה הבאה.

גם ההגעה של צ'אבי לברצלונה לוותה בסערה לא קטנה מצד לאפורטה. בקיץ 2021 הוא חיפש בצורה גלויה מחליף ואפילו אמר לרונלד קומאן שאם לא ימצא מישהו בתוך שבוע, אז הוא ימשיך כמאמן הקבוצה. בסופו של דבר הוא לא מצא, אבל החליף את ההתקפה בניסיון להרוויח עוד קצת כסף ובסוף פיטר אותו חודשיים לאחר מכן.

התחושה בברצלונה כרגע היא של כאוס. דווקא ביום שבו בית המשפט זיכה אותה בפרשת נגריירה, היא הגיעה לשפל מבחינת אוהדיה. אמנם העונה הסתיימה ללא תואר, אבל בארסה הגיעה להישגים מרשימים באופן יחסי לציפיות. בשנים האחרונות היא משתפת באופן כמעט קבוע שחקנים שעלו ישירות מהנוער, כמו גאבי, לאמין ימאל ופאו קובארסי, שמתבררים כשחקנים הטובים ביותר בסגל.

המצב הכלכלי הכבד משפיע בצורה משמעותית על המועדון, כמו גם השיפוץ של הקאמפ נואו והירידה בהכנסות ממכירות כרטיסים, אבל הפוליטיקה הפנימית הרסה אותה. אין מועדון עם לחץ תקשורתי יותר כבד, בעיקר על הצוות המקצועי. לא סתם המאמן האחרון ששרד בקבוצה מעל 4 שנים היה פרנק רייקארד, שגם הוא פוטר על ידי לאפורטה רק שבוע אחרי שהצהיר שהוא נשאר.

כל מה שכתוב בפסקה הראשונה הוא אולי נכון להיסטוריה של המועדון, אבל כרגע הוא בגדר קונספציה. המילים הנכונות שאפשר לתת על ברצלונה ביום שלאחר פיטורי צ'אבי הן שמדובר במועדון מצליח, אבל חולה. כזה שמתפאר באיכות ועושר השחקנים שנמצאים בו, אבל דל באיכות האנשים שמנהלים אותו. כזה שנמצא בשמועות על רכישת שחקנים מצטיינים ברחבי העולם, אבל כזה שלא יכול להרשות לעצמו להוציא כסף גדול. מכזה ששחקנים חולמים לבוא אליו לכזה שמנסים לסחוט אותו עד ליורו האחרון בעמלות. כזה שמביא רכש לפי גחמות ולא לפי צורך מקצועי, כזה שזורק אחריות ומתייחס בזלזול לאגדות שלו.

הגדיל לעשות זאת קיקה סאנצ'ס פלורס, מאמנה של סביליה שיאמן את משחקו האחרון באנדולסיה מול הקטלונים. רגעים אחרי שצ'אבי פוטר, הוא הרגיש צורך לפתוח לעולם על מה שקורה בברצלונה מהצד שלו: "אולי כדאי שלא אומר את זה, אבל ברצלונה מתייחסת בצורה רעה מאוד לאגדות שלה. מה שקרה עם קומאן, מסי ועכשיו צ'אבי, זה רע. אני מקווה שמועדונים יתייחסו לאגדות שלהם בצורה טובה, ואפילו מעבר לכך".

ומי הכי מסכנים? האוהדים. לא ברור אם מסיבת העיתונאים שקיימו לאפורטה, צ'אבי והמנהל המקצועי דקו הייתה אותנטית, אבל בהחלט מדובר ברגע מאוד מביך עבור האוהדים. צ'אבי פוטר כי אמר את האמת שלו, כי היה פתוח כלפי התקשורת ולא העביר את המסרים של ההנהלה. הקהל רוצה מאמן שיוביל את הקבוצה קדימה או מאמן בובה שנאמן לנשיא שהביא אותו?

אותם אוהדים רואים את מה שקורה במועדון ומקבלים תחושה שכולם נגדם. גם השופטים, גם נשיא הליגה, ועכשיו גם נשיא הקבוצה. האנזי פליק, המאמן המיועד, צפוי להגיע בקיץ הקרוב וכנראה שגם הוא לא יודע מה מצפה לו. הוא יקווה שהתקופה בקטלוניה תקפיץ לו את הקריירה ואי אפשר לומר שמדובר בבית קברות למועדונים, אבל גם אי אפשר לומר שהצלחה תבטיח שקט תעשייתי.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

מה בעתיד? לא ברור. ההתחזקות של ריאל מדריד צפויה להיות כזו שתשאיר את ברצלונה ללא תארים מקומיים והלחץ התקשורתי, כנראה, יהיה כבד מאי פעם. בזמן שהפוליטיקאים שמנהלים את המועדון ממשיכים להיות שרויים בקונספציה, האוהדים, שקיבלו את המציאות, רק מקווים שלא יהיה יותר גרוע. ואם כן יהיה יותר גרוע, אולי בכלל שווה לשקול שינוי ניהולי והעברת הבעלות לאדם פרטי.