מלכוד ושמו קיליאן אמבפה: החשש הגדול של ריאל מדריד

בשתי הקדנציות שלו כנשיא, כלומר כמעט בכל המאה ה־21, פלורנטינו פרס חרט על דגלו את הסיסמה שהכוכבים הגדולים בעולם צריכים לשחק בריאל מדריד. זה החל בפרויקט גלאקטיקוס עם לואיס פיגו, זינדין זידאן, רונאלדו הברזילאי ועוד רבים, שהביאו פחות תארים מכפי שציפו. זה נמשך עם הקבוצה בהובלת כריסטיאנו רונאלדו שזללה גביעי אירופה, ואת מקומו ירש שותפו להתקפה קארים בנזמה.

אין ספק כי גם בריאל הנוכחית משחקים כמה מהשמות הגדולים ביותר בעולם היום, כמו ויניסיוס וג'וד בלינגהאם, חרף גילם הצעיר. עם זאת, בריאל של 2023/24 קיים הבדל משמעותי לעומת הגרסאות הקודמות - אין בה אגו.

כריסטיאנו רונאלדו אמנם גיבה זאת במספרים ותארים, אבל האגו שלו היה פיל שמילא את החדר. צופים חיפשו אותו בציציות ובדקו אם הוא חוגג שערים של חברים לקבוצה. הוא לא הגיע לטקסי כדור הזהב כשהתואר לא הלך אליו, גם אם הזוכה היה השותף משכבר הימים לוקה מודריץ', ובקיצור - מעל הקבוצה. אפשר להוסיף את סרחיו ראמוס וההילה שלו, או את בנזמה שבשנים האחרונות, לצד שחקני התקפה צעירים, היה הפנים של המועדון.

דור שעושה זאת אחרת
השנה כל זה נעלם, והדבר ניכר בכמה היבטים. בלינגהאם, למשל, מראה איך אפשר להישאר צנוע גם אחרי שרכשו אותך ב־100 מיליון יורו. נדמה שבתוך שנה האנגלי דובר את השפה הספרדית יותר טוב מגארת' בייל, שבילה כמעט עשור במדריד, ולא מפסיק להתלהב מהעוצמות ומהמסורת של המועדון הלבן. זה לא מובן מאליו עבור צעיר שגדל על הפרמייר ליג, שכן אנגלים רבים מתעלמים ממה שקורה מחוץ לאי הבריטי, והתקשורת נותנת יותר תשומת לב למשחקי ליגה שנייה (צ'מפיונשיפ) מאשר לקלאסיקו הספרדי.

גם ויניסיוס אימץ לעצמו את אותה הרוח. אמנם הוא עדיין נגרר לפרובוקציות זולות, אך האיש שחולם להישאר במדריד כל הקריירה תמיד שם את הקבוצה מעל הצלחתו האישית. זה ניכר לא רק בבישולים, אלא גם בפרגון על המגרש ומחוצה לו לכל אחד - מהכוכבים הגדולים ביותר בסגל ועד לשחקנים משולי הרוטציה.

את המארג הזה משלימים טוני קרוס ומודריץ', זקני השבט, שנהנים מכל רגע מהעברת השרביט. הקרואטי אמנם איבד את מקומו כשחקן הרכב, אבל לפחות כלפי חוץ הוא לא עושה מזה עניין. גם בתפקידו המוגבל הוא מצליח להשפיע, ובעיקר להכשיר את הדור הבא שרוחש לו כבוד עצום וצמא ללמוד ממנו.

הכל נשאר במשפחה
מי שאחראי יותר מכל לרוח המועדון החדשה הוא המאמן קרלו אנצ'לוטי. אולי דווקא משום שכבר עבר הכל בקריירה, האיטלקי התרכך והפך לדמות אבהית של ממש. כל שחקן בקבוצה יעיד על היחס החם והאישי שהוא מקבל מהבוס, שממש לא מתנהג כמו בוס. אמנם היו בריאל מדריד קבוצות איכותיות ודורסניות יותר, אבל זו ריאל המשפחתית ביותר - וזה סוד ההצלחה שלה.

השאלה הגדולה היא מה יקרה אם וכאשר קיליאן אמבפה יגיע. בהנחה שהדיווחים בכל אירופה על המעבר שלו לספרד אכן נכונים, הצרפתי יהיה הכוכב שמעל שאר הקבוצה. הוא התרגל לכך שבפריז סן ז'רמן הכל סובב סביבו, עד מנהיגי מדינות. בקטאר ובצרפת התערבו כדי לדחות את הקץ ולהשאירו בעיר האורות כמה שיותר זמן. האם השחקן שעליו חלם פלורנטינו פרס כבר שנים יזכה ליחס של הבן המועדף בברנבאו? האם זה בכלל אפשרי במועדון כמו ריאל מדריד וכשיש כוכבי־על נוספים לצידך?

מבחינת כדורגל - השילוב של ויניסיוס, בלינגהאם ואמבפה מצית את הדמיון. אך בכל זאת, לא מדובר במשחק מחשב. הדינמיקה שנוצרה בחדר ההלבשה במדריד היא נדירה, וכל שינוי עלול לפרום את האריג. זה יהיה מבחן עצום עבור הבלאנקוס בשעה שבה כולם מסביבה יצפו למפלה של הגלאקטיקוס החדשים.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

בינתיים, לאלופת ספרד יש מטרה מיידית והיא לעבור הערב את באיירן מינכן, בדרך להופעה נוספת בגמר ליגת האלופות. עוד לפני שהכוכב המבוקש בעולם מגיע, במדריד רוצים להראות שהכל, כולל הגביע היוקרתי מכולם, נשאר במשפחה.