אם יש גוף אחד גרוע ובטלן מפיפ״א בכדורגל העולמי זה ה-IFAB, הגוף הממונה על חוקי הכדורגל. גם הרכבו של הגוף הוא מוזר, בגלל איזשהו הסכם עתיק יומין לכל ארבעת המדינות הבריטיות צריך להיות נציג, והנציגות של כל שאר פיפ״א היא זהה. נציגות קבועה של אנגליה היא כנראה סבירה, היא בכל זאת מנהלת את הליגה הפופולארית ביותר, אבל מעצמות הכדורגל האדירות של ווילס וצפון אירלנד מחזיקות ברבע מכוח ההצבעה על חוקי המשחק. וביחד עם סקוטלנד יש להן וטו על כל שינוי.
להבדיל ממה שאתם אולי חושבים הם לא הוגים בעצמם את הרעיונות שלהם. הם לרוב פשוט מעתיקים, עם איזושהי תוספת שלהם שתהרוס את השינוי. תמיד מצחיקה אותי הטענה של ההתאחדות לכדורגל שלנו שהיא הייתה שותפה בהמצאת דו קרב הפנדלים. זה היה קיים בהוקי כבר ב-1921.
הפנדלים הפכו בשלב מסוים למכה, אז הוסיפו בשנות התשעים את שער הזהב שהעתיקו מפוטבול, הוקי ועוד כמה ענפים. רק שהם שכחו לבטל את הפנדלים וכך הכחידו רק את ההארכות המעניינות מרובות השערים והפכו את הקבוצות לזהירות יותר. אחרי שעוד ניסו את שער הכסף המגוחך הם ביטלו את הרעיון. גם ברעיון של הכרטיס הכחול הם מעתיקים כמה ענפי ספורט בהם יש הרחקה קצובה: כדוריד, כדורמים, הוקי קרח ורוגבי למשל. עם שתי טעויות ביישום.
ראשית, בענפים הללו אין צהוב וכחול. יש הרחקה קצובה ויש הרחקה עד הסיום. כשהפערים בהחלטות בין אדום לצהוב ממילא הם נושא לוויכוחים ואי ודאות - אז סתם מגדילים את אי הודאות. אבל הבעיה העיקרית היא שבכל הענפים הללו השופט יכול להפסיק השעון לכל בזבוז זמן. בחלקם הזמן מדויק לחלוטין - ההוקי והכדורמים דומים לכדורסל. בחלקם המשחק מופסק רק לאירועים מיוחדים: ברוגבי זה לפציעות, בדיקות וידאו וגם כשברור שקבוצה מבזבזת זמן במתכוון.
פיפ״א, כמובן, מסרבת למודרניזציה של מדידת הזמן ואת האסון הזה אנחנו כבר מקבלים בואר. הבדיקות מביאות לתוספות זמן של 7-10 דקות ולא פעם יותר. בתוספת זמן של 10 דקות יש בזבוזים נוספים שצריך להתחשב בהם. וכיום לאיש אין מושג מתי ייגמר המשחק.
מה עושים עם הכרטיס הכחול? מכניסים עוד אלמנט לעידוד בזבוזי זמן. קבוצות שיספגו כרטיס כחול, אם לא יהיו זקוקות לשער בדחיפות, יעברו לבזבוז זמן. בספרד אולי בהנעת כדור אלגנטית. במדינות אחרות בהתחזויות והחלפת מוציאי החוץ. וכך, ברוב העולם, הכרטיס הכחול יהפוך לעונש לצופים. אבל אולי בליגה של צפון אירלנד או הגביע הוולשי יאהבו את הרעיון.
