אוהדי יובנטוס בישראל התאחדו עם החטוף ששב מעזה: "הם ראו בו כבן, בשר מבשרם"
את הסוד הזה יודעים רק מעטים, אך מוזיאון פרטי האספנות הגדול ביותר של יובנטוס נמצא במושב רמות מאיר • לכבוד משחק העונה בין הגברת הזקנה לאינטר, הוא לבש חג - לא בגלל חשיבות המפגש, אלא לרגל שובו של אוהד הקבוצה עמית שני ששוחרר משבי חמאס • "ראינו את התמונות שלו משתחרר ופשוט התרגשנו עד בכי", מספר איתי סעד, בעל הבית ובעלי המוזיאון
Your browser doesn’t support HTML5 audio
 |  |
את הסוד הזה יודעים רק מעטים, אך מוזיאון פרטי האספנות הגדול ביותר של יובנטוס והכדורגל האיטלקי לא נמצא בטורינו או אפילו ברומא או במילאנו, אלא דווקא במושב השלו רמות מאיר השוכן ליד רחובות.
כאן, במוזיאון שהקים איתי סעד, מוותיקי אוהדי יובנטוס בישראל, ניתן למצוא פריטים נדירים שיצליחו לרגש כל אוהד כדורגל, קטן וגדול - החל מהכפפות המקוריות של השוערים האגדיים דינו זוף וג'יג'י בופון, דרך הכדורים של משחקי הגמר של מונדיאל 1982, מונדיאל 2006 ויורו 2020 וכלה בחולצות, נעליים וסרטי קפטן שלבשו גדולי הכדורגלנים בהיסטוריה של הליגה האיטלקית- בוניפרטי, דל פיירו, פלאטיני, שיראה, ויאלי, זידאן, פרוצי, נדבד, טבז ועוד רבים וטובים. את הכל תוכלו למצוא ממש כאן, כ-4,000 קילומטרים בלבד מאצטדיון האליאנץ יובנטוס בטורינו.
לאחר נסיעה ממשוכת בשבילי העפר של שדות המושב, אנו מגיעים. כל מי שפוגש את איתי סעד, בעל הבית ובעלי המוזיאון, מתקבל מיד בברכה. אחד הדברים האהובים על סעד, שמקבל את פנינו עם חולצה של ג'אנלוקה ויאלי, אגדת יובנטוס שנפטר השנה, הוא לארח מפגשי צפייה של משחקי קבוצתו האהובה. כבר שלוש שנים שסעד מארח אחת לחודש את אוהדי הקבוצה לצפייה משותפת במשחק על חשבונו.
כל אורח, ותיק וחדש מקבל ממנו חיבוק חם ואוהב, אך הערב הזה הוא ערב מיוחד ולא רק מפני שיובנטוס משחקת מול יריבתה המרה אינטר בקרב שעשוי להכריע את גורל האליפות אלא מפני שהערב יש לאיתי אורח אחד, יחיד מיוחד -אוהד הקבוצה עמית שני בן ה-16 ששב משבי החמאס.
במשחק הקודם נגד אינטר לפני כחודש וחצי עמית שני עוד היה בשבי. איתי סעד, ששמע על סיפורו של האוהד הצעיר החליט לעשות מעשה ולטוס לאיטליה עם משלחת אוהדים ישראלים של הקבוצה שקראו להשיב את עמית יחד עם יתר החטופים לביתם. האוהדים הישראלים קיימו עצרות באתרים מרכזיים בטורינו ובמילאנו ואף נכנסו לדרבי ד'איטליה כשהם לבושים בחולצות ששמו של עמית שני מתנוסס עליהן עם הספרה 16.
לשמחתם של סעד ויתר האוהדים, עמית חזר מהשבי יממה בלבד לאחר המשחק באחת הפעימות האחרונות לשחרור החטופים. היום, עשרה מחזורים בלבד אחר כך נסגר המעגל והשניים יושבים זה לצד זה ונהנים מפיצה וכדורגל איטלקי משובח.
"עמית השתחרר יום בלבד לאחר שחזרנו מאיטליה", משחזר סעד, "ראינו את התמונות שלו משתחרר ופשוט התרגשתי עד כדי בכי. למען האמת, לאורך כל הדרך האמנתי ולכן תמיד חשבתי על המפגש שנקיים ברגע שישוחרר אך כמובן שרק באותו הרגע שזה קרה באמת הגלגלים בראש התחילו לעבוד והתחלנו לרקום את המפגש הזה עם המשפחה של עמית במוזיאון שלי - מקום שהקמתי כדי שיהווה בית חם לכל אח במשפחת אוהדי יובנטוס בישראל ובכללם עמית".
גם מבחינתו של ניר, אביו של עמית שהגיע יחד אתו הערב לרמות מאיר, אין דבר טבעי יותר מקיום המפגש הזה יחד עם 150 אוהדים נוספים של הקבוצה: "המפגש עם אוהדי יובנטוס נראה לנו טבעי ומתבקש", הוא מסביר לנו בזמן שהוא לבוש בחולצה המדוברת עם שמו של בנו, "הם התרגשו איתנו כשעמית חזר ורצו לחלוק איתנו את השמחה וההקלה שכרוכות בשובו. כולנו רצו לחוות ולו ערב אחד של אירוע מרגש ומרומם אחרי כל המכות שחטפנו, ולכן נענינו לערוך את המפגש הזה".
"קיבלנו בשמחה ובהתרגשות את המחווה של אוהדי יובנטוס במשחק הקודם נגד אינטר", נזכר ניר, "הם אימצו את עמית למשפחתם וראו בו כבן, בשר מבשרם. יש חשיבות גדולה להעלאת המודעות לנושא החטופים בכל העולם. עמית עצמו נחשף למחווה האדירה של האוהדים מיד לאחר שהוא חזר מהשבי, גם עבורו זה היה מרגש מאד וגם קצת מוזר לראות את כל מה שנעשה בשביל לסייע לשחרור שלו ושל יתר החטופים".
כשעתיים לפני המשחק מתחילים האוהדים להתאסף. מכל קצוות הארץ הם הגיעו לכאן כדי לעודד את קבוצתם ולהתפעל מהאוסף המרשים של איתי במוזיאון. הערב, 150 הזרים המוחלטים הללו מהווים מעין משפחה אחת גדולה באוהל שהוקם בסמוך למוזיאון על מנת להגן עליהם מפני הגשם.
ניתן למצוא כאן אוהדים מקצרין ועד קריית מלאכי, מהקריות ועד מעלה אדומים. ילדים, מבוגרים, אנשים פשוטים, הייטקיסטים ואפילו קרדיולוג מומחה בשם פרופסור יהודה אדלר שמתקשה להסביר לנו במילים כיצד האהבה ליובנטוס משפיעה על פעימות הלב.
את המשחק הכריע לטובתה של אינטר שער עצמי של פדריקו גאטי. בסופו של דבר גם האכזריות והאכזבה הן חלק מהקסם של הכדורגל האיטלקי. בני משפחת האוהדים של יובנטוס מתחילים להתפזר לכיוון הרכבים שחונים בצדי הפרדסים והשדות של רמות מאיר כשפניהם משדרות אכזבה לצד תקווה גדולה שהעונה עוד ארוכה ויובנטוס עדיין תוכל לסיים אותה במקום הראשון.
גם משפחת שני חוזרת הביתה, לא לפני שעמית נפרד לשלום מאיתי, אבי משפחת האוהדים. ניר, אביו האמיתי של עמית מספר לנו שכבר בחודש אפריל הקרוב הוא ימלא את הבטחתו וייקח את בנו למשחק גדול של יובנטוס נגד אחת היריבות הגדולות ביותר שלה, פיורנטינה. הוא מספר שהחלום הגדול ביותר של עמית הוא לצפות ביובנטוס זוכה בליגת האלופות.
הגברת הזקנה אמנם הניפה את הגביע עם האוזניים הגדולות בפעם האחרונה לפני כמעט 30 שנה, אך אם עמית שני ששרד מעל 50 יום בתופת של שבי החמאס מאמין שיובנטוס מסוגלת לעשות את זה בגדול כבר בתקופה הקרובה, מי אנחנו שנפקפק בכך.
