הערב ב-21:30: ארסנל - מנצ'סטר סיטי
חובת ההוכחה עליכם: ארסנל זקוקה בדחיפות לשחקני הספסל שלה
את החלק הראשון של העונה בפרמייר ליג סיימה ארסנל בפסגת הטבלה, עם פער של 5 נקודות והרבה אופטימיות • מאז הלחץ ובעיקר העומס החל להשפיע על שחקני המפתח, וגם על התוצאות • הערב התותחנים מארחים את מנצ'סטר סיטי למשחק העונה, והחשיבות של שחקני הספסל גדולה מאין כמותה

את החצי הראשון של העונה סיכם מאמן ארסנל מיקל ארטטה במילה אחת - EXTRAORDINARY (יוצא מן הכלל), אמר הספרדי אחרי הניצחון הדרמטי 2:3 על מנצ'סטר יונייטד, וקשה היה לערער את הקביעה שלו.
ארסנל סגרה אז בדיוק 19 משחקים, חצי מעונה שלמה, והיא ניצבה במקום הראשון עם חמש נקודות יתרון על פני מנצ'סטר סיטי, עם משחק ביד. מעולם לא הגיעו התותחנים לנקודה הזאת בעונה עם 50 נקודות במאזן, אפילו לא בעונה שסיימו כבלתי מנוצחים ב־2003/04. הם הציגו כדורגל שוטף, הראו אופי, בכל פעם שלפו איזה גיבור חדש, נראו מוכנים ומשויפים מתמיד לשים סוף להמתנה הארוכה. החצי השני של העונה סומן כמבחן הגדול ביותר של ארטטה והקבוצה שלו, ובינתיים התוצאות לא מי יודע מה.
מאז ה־2:3 ההוא על מנצ'סטר יונייטד - ניצחון גדול ומרשים וחשוב לכל הדעות - התותחנים שיחקו שלושה משחקים ולא ניצחו באף אחד מהם. תחילה הגיע הפסד 1:0 למנצ'סטר סיטי בגביע, שאותו אפשר לתרץ בכך שארטטה נתן מנוחה לכמה שחקני מפתח כמו מרטין אודגור, גבריאל מרטינלי ואולכסנדר זינצ'נקו. בהמשך הפסידה ארסנל לאברטון 1:0 במשחק שבו נפלה פיזית מיריבתה, שהגיעה למשחק חדורת מוטיבציה ועם מאמן חדש בדמות שון דייץ'.
בסוף השבוע המוליכה שוב איבדה נקודות, הפעם עם 1:1 מול ברנטפורד. במקרה הזה האשמה העיקרית היא על צוות השיפוט, שאישר שער לא חוקי של אייבן טוני, אבל כמו בשני המשחקים הקודמים, כל התירוצים לא מסתירים את העובדה שארסנל לא במיטבה. מול ברנטפורד בלטו חוסר דיוק וחוסר חדות. גבריאל מרטינלי וגרניט ג'אקה היו רחוקים משיאם, ואת השער כבש המחליף והרכש החדש, לאנדרו טרוסאר. "אני מאוכזב כי רצינו את שלוש הנקודות", סיכם ארטטה. "צריך לסבול כדי לנצח משחקים, וזה לא דבר פשוט".
טרוסאר יצדיק את האמון?
הדעיכונת הזאת של ארסנל לא כל כך מפתיעה. בחיפוש אחר נקודות התורפה שלה סימנו כמעט כל הפרשנים את הסגל הקצר (באופן יחסי) ואת הגיל הצעיר של הנפשות הפועלות. ההערכה היתה שבשלב כזה או אחר העומס ייתן את אותותיו, וכנראה השלב הזה הגיע. מאז שהסתיימה פגרת המונדיאל ארסנל שיחקה שבעה משחקי ליגה ובכולם עלתה עם אותו ההרכב בדיוק, דבר שלא קרה לה כמעט עשור.
אפשר להבין את ארטטה, שבוחר ללכת עם מה שעבד כל כך טוב, אבל נשאלת השאלה: האם לא הגיע הזמן לרענון? מרטינלי, סאקה, גבריאל מגלאייש וגרניט ג'אקה שותפו העונה ב־29 מ־30 המשחקים של הקבוצה ופתחו בהרכב ב־24 מהם. בהתחשב בכך שהיה גביע עולמי בחורף, לא מן הנמנע שיש שחיקה ועומס אצל חלקם.
ארסנל העמיקה את הסגל בחלון ההעברות של ינואר עם ז'ורז'יניו, לאנדרו טרוסאר ויאקוב קיוויור, אבל האיטלקי שותף ב־31 דקות, הבלגי ב־67 דקות, והפולני טרם שיחק. "אנחנו צריכים שחקנים שיכולים למלא כמה תפקידים, וטרוסאר הוא בדיוק כזה", הסביר ארטטה את החשיבות של רכישת כוכב ברייטון. "אנחנו צריכים שחקן בן 28 בעל ניסיון". בשבועות הקרובים צפויים לשוב מפציעה גבריאל ז'סוס וריס נלסון, ובקרוב עשוי לחזור גם אמיל סמית־רואו.
עם הרכישות והחזרות של הפצועים, לארסנל יש היום סגל טוב יותר ועמוק יותר מזה שהיה לה לפני המונדיאל, כאשר שיחקה כדורגל אדיר והובילה בצדק את הטבלה.
כעת, לחצי השני של העונה - שכולל שני מפגשים עם מנצ'סטר סיטי (זה של הערב נדחה בגלל מות המלכה) - ארטטה יצטרך כמה שיותר ממנו כדי לא לסחוט את החומר הקיים. בקרוב התותחנים יחזרו לפעילות גם בליגה האירופית, סביר להניח שיהיו עוד פציעות ועוד עומס, וזה הזמן של ארסנל להוכיח שנבנתה כאן קבוצה אלופה. ההרכב מעולה, זה ברור לכולם, השאלה היא אם גם כל השאר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו