אם יש מקום מיתולוגי בבואנוס איירס לחגוג בו תואר אלוף העולם בכדורגל לנבחרת ארגנטינה, זה הבית שהעניק דייגו ארמנדו מראדונה להוריו בשכונת בווילה דבוטו בבואנוס איירס. מהמשחק השני מול מקסיקו, הבעלים החדשים של הבית - אריאל גרסיה - החליט לפתוח את שעריו כדי שהעם הארגנטינאי יוכל לראות ולחגוג את המשחקים "כמו שעשיתי ב-1986 עם אבא שלי שכבר איננו איתי".
אריאל קנה את הבית כי הם עמדו להרוס אותו. "כמו להרוס את ביתם של הגיבורים סן מרטין, בלגראנו או סרמינטו", מסביר את הבחירה. טורים של אוהדים עלו לרגל בכל משחק לבית הממוקם ברחוב חוסה לואיס קנטילו 4451. כמה רחובות משם, ניתן היה לשמוע את הקהל שר את הבתים של ההמנון הלאומי של ארגנטינה, "מי שלא קופץ הוא אנגלי" והפופולרי "מוצ'אצ'וס, עכשיו התרגשנו שוב פעם...", להיט המונדיאל בקרב האוהדים הארגנטינאים.
בין אלפי האנשים שנערמים וקופצים ליד הדלת בולטת מריה אנריקה פאלאדינו, גמלאית בת 90 שמשתמשת בהליכון כדי להתנייד, אבל גם רצתה להתקרב עם בנותיה גלדיס, סוזנה ומריה דל כרמן כי "ארגנטינה צריכה חגיגות כאלה ושהניצחון הזה יהווה דוגמה למנהיגים שלה". כשהיא נכנסה לבית, נרגשת, עברה אוונג'לינה פפה, רופאת שיניים במקצועה בתוך הבית בתמימות של ילדה, וצילמה סלפי עם חברותיה בכל חדר. היא בחרה להגיע כי "דייגו הוא סנטימנט, הוא עזר לנו לנצח ואיכשהו החזרנו את החגיגה של 86'".
ליד הבריכה, מרסלו, נגן כלי הקשה באולטראס של בוקה התרענן לאחר שניגן על הכלי שלו מאז 10 בבוקר, כמו בכל משחקי הנבחרת. "החודש הזה היה לנו קשה. שיחקנו בחתונות, במשחקי בוקה ובנבחרת הלאומית. מחר צריך להמשיך בחגיגות", הכריז. ולמרות שבין כל התכלת-לבן היו חולצות מכל קבוצות הכדורגל המקומיות, אחת בלטה עם חולצת נבחרת פרו. אדגר קרוז, פרואני שחי במדינה מאז 1998, הצטרף לחגיגות עם ילדיו. "אני גאה כדרום אמריקאי, כאח שאנחנו עם הארגנטינאים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו