זאת הייתה קלאסיקה, הראשונה במונדיאל הזה. עד עכשיו היו הרבה משחקים טובים, הפתעות, דרמות, סיפורים, אבל לא הייתה קלאסיקה. כי קלאסיקה זה משהו אחר. זה משחק שמכיל בתוכו את הכל; כזה שמגיע עם רקע ועומק ולתוך זה יוצק כדורגל איכותי, סיפור, דרמה, רגש, מתח ותסריט שעולה על כל דמיון.
הדמעות, ההיסטוריה וההחמצה של הולנד - כל הדיווחים בערוץ הטלגרם המיוחד
קלאסיקה של הגביע העולמי היא מפגש שמצפים לו וממנו, והוא עונה על כל הציפיות. רבע הגמר בין ארגנטינה להולנד באיצטדיון לוסייל היה משחק כזה בדיוק -הקלאסיקה הראשונה של קטאר 2022.
הוא היה כזה בגלל ההיסטוריה. גמר 1978, רבע גמר 1998, חצי גמר 2014. מריו קמפס בהארכה, דניס ברגקאמפ מול רוברטו אז'אלה, מקסי רודריגס מכריע דו קרב פנדלים – כל הזיכרונות הללו התנקזו אתמול (שישי) בערב למפגש הנוכחי והעניקו לו נקודת פתיחה קלאסית. וכמו שהעבר היה גדוש אירועים, כך גם ההווה. על הדשא הירוק בקטאר עלו שתי הנבחרות במערכים זהים של 3:5:2.
ביציעים רוב ארגנטינאי מוחלט, אך במשחק עצמו 35 הדקות היו מאוזנות להפליא. היה ברור שהמשחק הזה זקוק ל"רגע", ואז הוא הגיע. ליאו מסי, שעל כתפיו מונחת תקווה בת 36 שנים של אומה חולת כדורגל, השתחרר מהשמירה האישית שלו ושחרר מסירה שמנוגדת לחוקי ההיגיון, לכיוון התנועה, למוח האנושי. נהואל מולינה כבש, והאצטדיון רעד. כשמסי כבש מהנקודה הלבנה במחצית השנייה, נדמה היה שהכותרת של המשחק נכתבה כבר. מספר 10, עם שער 10 במונדיאלים, שלח את ארגנטינה לחצי הגמר.
על תבונה ורגישות
אבל זאת הייתה קלאסיקה. לואי ואן חאל, בטורניר האחרון שלו כמאמן פעיל, היה נחוש להשאיר חותם על המונדיאל הזה. הוא חלם לקחת את הולנד למקומות שאף מאמן לא הצליח, והחילופים שביצע הסיטו את המשחק לכיוון חדש. ואוט וחהורסט, שנזרק פנימה בדקה ה-78 כדי להציל את המולדת בעזרת כדורי גובה, אכן החזיר אותה למשחק חמש דקות אחר כך.
המתח עלה, ארגנטינה הסתגרה, ואז נחתמה חותמת הקלאסיקה הרשמית. התרגיל שביצעה הולנד בכדור החופשי, בדקה ה-100, שהסתיים עם שיוויון של ווחהורסט, הוא גול שנכנס ישירות לרשימת הרגעים הגדולים העתידיים. התעוזה, הביצוע, המעמד, התזמון – גול שידברו עליו גם בעוד שנים.
ב-30 הדקות של ההארכה הקלאסיקה זכתה לחספוס המתבקש. האווירה הפכה עכורה ולוחמנית, היריבות ההיסטורית התערבבה עם זאת הנוכחית, וכל מפגש ארגנטינאי – הולנדי הצית גיצים. האיצטדיון דמה לזירה, השחקנים התקוטטו זה בזה עד שנשלחו אל הנקודה הלבנה. שם, שתי הצלות של אמיליאנו מרטינס הכינו את הקרקע לפנדל המנצח של לאוטרו מרטינס. כשהכדור שלו פגש את הרשת התברר שמה היה שם ב-120 דקות היה הרבה יותר מכדורגל.
על הדשא ובמנהרת השחקנים ההולנדים והארגנטינאים החליפו מילים, מבטים, עקיצות ועלבונות. הקהל הארגנטינאי נשאר לעודד את שחקניו ביציע גם שעה וחצי אחרי שריקת הסיום, וכשהמאבטחים ואנשי הניקיון כבר רוצים ללכת. זה אמנם "רק" רבע גמר וקוטלת הענקיות קרואטיה מחכה בחצי – אבל עבור ארגנטינה וליאו מסי היה זה הרבה יותר מניצחון. זה היה ניצחון בקלאסיקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו