כתבנו חגג עם המרוקאים במרקש: "רגע שנזכור כל החיים"

הקלישאה תגיד שקשה לתאר את השמחה שפרצה אתמול ברחובות מרקש אחרי הניצחון המפתיע של מרוקו על ספרד. שמחה כזאת לא נראתה כאן מעולם. היסטוריה מהולה באקסטזה.

הפנדל המנצח הוציא את כל מרקש לרחובות, והחוגגים לא ידעו את נפשם, עד כדי כך שחציית כביש היתה משימה בלתי אפשרית. אלפי אופנועים נסעו מצד לצד, מרכיבים עליהם חוגגים מכל הסוגים והמינים - כולם בלי קסדות, אבל עם דגלים וחצוצרות, והצפירות בלתי פוסקות.

מסביב רקדו כולם יחדיו לצלילי דרבוקות וצפירות מחרישות אוזניים. ״זאת גאווה ללא גבולות״, הסביר לי אנאס, בחור מקזבלנקה שהגיע לעיר למטרות עבודה ועכשיו הוא רק רוצה לרקוד. ״זה היה משחק מלחיץ, אבל למזלנו השוער שלנו היה ענק. כבוד גדול להיות שותף לרגע הזה״, הוא הוסיף ומיהר להיעלם כדי להמשיך בחגיגה ההמונית שנמשכה כל הלילה. אומה שלמה בעננים, וכולם באופוריה משוגעת.

שלוש שעות קודם לכן, התקבצו כמה אלפי מקומיים בכיכר ג'מעה אל־פנא - מהכיכרות המפורסמות במרקש - לצפייה משותפת במשחק על מסך ענק. האווירה מסביב רמזה על הצפוי להתרחש בהמשך. דוכנים נפתחו, רוכלים מכרו דגלים, בלונים, כובעים וחולצות - הכל כמובן בצבעי אדום־ירוק.

ילדות עם לב אדום מצויר על הלחי התייצבו בכיכר מלוות בהוריהן. בחור מקומי דחף את כיסא הגלגלים של אמו המבוגרת ועליו נתלה דגלון של מרוקו. האמא לבשה תלבושת מסורתית, היה לה עגיל באף ושרשרת חרוזים ביד. אפילו היא לא זוכרת את הפעם האחרונה שנבחרת הכדורגל שלה הביאה כזו גאווה. היו שם גם אדם עם קוף, וכמה אנשים עם נחשים ואפילו אחד שהתחפש לצב נינג׳ה.

הכיכר הזו היא מרכז התיירות של העיר, ובדרך כלל זה המקום כדי לעשוק תיירים. אבל אתמול, לרגע אחד, כולם היו אחים. ״המרוקאים מטבעם הם עם מאוד אופטימי״, הסביר לי עבדל. ״לכן הם רגועים. כולם כאן משוכנעים שננצח 0:1״.

נותר רק לקנא

ואז המשחק החל, והאופטימיות כרסמה את עצמה מדקה לדקה. מדי פעם השידור נתקע, השמש סנוורה, וכל התקפה מתפרצת הרימה את מפלס החרדה. כשנשמעה השריקה והתברר שהקרב יוכרע מהנקודה הלבנה, נשמעה צהלה גדולה בכיכר. אופטימיים עד הסוף.

בסוף, בניגוד לכל הציפיות, האופטימיות דווקא הוכיחה את עצמה. ״נכון אמרתי לך שננצח?״, שאג עבדל אחרי שחכימי הבקיע את הפנדל האחרון. זה היה האות לפתיחת החגיגות. אבוקות אדומות נדלקו, כולם התחבקו עם כולם. לא בכל יום, לא בכל שנה, ולא בכל דור עולים לרבע גמר מונדיאל.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

בחורה לבושה בחולצה של ״הקוסם״ חאקים זייש צרחה עלי משמחה, אבל לא הצליחה לחבר משפטים. חבר שלה הסביר: ״אנחנו המדינה הערבית שעשתה היסטוריה. הראשונה שעלתה לרבע גמר מונדיאל. זה רגע שאנחנו נזכור כל החיים״. לא היה לי נעים לומר לו שאנחנו בישראל עדיין חיים על הופעה מכובדת במקסיקו 70'. הקנאה אכלה לי את העיניים.