הברדלס האיראני הכניע את הדרקון הוולשי ויוצא עכשיו לצוד את הנשר האמריקני

הברדלס האיראני הכניע את הדרקון הוולשי ויוצא עכשיו לצוד את הנשר האמריקני. לא רק. היום, בפעם הראשונה, יש לנבחרת הלאומית של איראן (או של הרפובליקה האסלאמית?) סיכוי לעשות היסטוריה ולהעפיל לשלב הבא. אחרי הניצחון על ווילס ביום שישי ולקראת המשחק הערב, הרשתות החברתיות מלאות התרגשות, ברדלסים ונשרים, ואפילו גיבורי המיתולוגיה האיראנית גויסו לאחל הצלחה לשחקנים מעל שלט חוצות ענק בכיכר וַלִיעַצְר בטהרן.

הקולות שמתנגדים לנבחרת הם מיעוט הפעם. האם מכיוון שפחות אכפת להם? לא בטוח. ייתכן שמסמכים סודיים שהודלפו בימים האחרונים על ידי קבוצת ההאקרים Black Reward גורמים לכולם פשוט לאבד אמון ברשתות החברתיות ובידיעות ובתגובות באתרי החדשות.

תקציר הפרקים הקודמים

עד שבוע לפני המונדיאל, נבחרות וספורטאים מכל הענפים הביעו תמיכה במחאה העממית והרשתות הריעו להם על כל מחווה שכזאת. אחרי הצילומים של הפגישה עם ראיסי והתמונות של הצחוקים בזמן שאיראן התאבלה על הילד כיאן פירפלכ, שחקני הנבחרת הפכו בעיני המוחים ברחובות ל"נבחרת הרפובליקה האסלאמית, שלא מייצגת אותי". הנאום התומך של קפטן הנבחרת ביום הראשון ואי שירת ההמנון ביום השני לא הספיקו. אחרי התבוסה הצורבת לאנגליה, חילקו בטהרן ממתקים. אחרי המשחק שחקנים איראנים סירבו לדבר על פוליטיקה, במשחק השני הזיזו את השפתיים בזמן ההמנון, אך עדיין סירבו להניף את דגל הרפובליקה האסלאמית כחלק מחגיגות הניצחון.

ואז הדליפה Black Reward בערוץ הטלגרם של הקבוצה את שללה מהפריצה לשרתי סוכנות הידיעות פארס, המשויכת למשטר. למשל מסמך בשם "תוכנית מבצע גביע העולם בכדורגל" להשפעה על דעת הקהל, קובץ הוראות לעורכים בסוכנויות הידיעות, והקלטה של בכיר איראני ובכיר קטארי מתאמים שיתוף פעולה ביטחוני וסינון קהל באצטדיונים.

רוב החששות שהתוכניות מנסות למנוע, התגשמו: חוסר עניין במשחקים; ניגוד בין "נבחרת איראן" ל"נבחרת הרפובליקה האסלאמית"; קיטוב בעם על רקע היחס לנבחרת; ניצחונות שלא שיפרו את מצב הרוח הלאומי; סרטי זרוע שחורים במשחק אימון ושתיקה בהמנון במשחק; סיסמאות נגד המשטר ואזכור מהסא אמיני ביציעים, וכדורגלנים סוררים כמו האגדות עלי כרימי ועלי דאא'י ניצלו את הרייטינג של המונדיאל כדי להתראיין בכלי תקשורת עוינים.

כדי לשכנע את שחקני הנבחרת לשתף פעולה, השתמשו ב"בצע כסף ואיומים": העפלה לשלב הבא תזכה אותם בתגמול כספי נכבד, אבל אם לא ישירו את ההמנון לא יוכלו לייצג את איראן ולזכות בכסף הזה. זה מעמיד את השתיקה שלהם בעת ניגון ההמנון במשחק נגד אנגליה, באור יותר הירואי. אחרי שבכל זאת לא שרו את ההמנון, איימו על בני משפחותיהם במעצר ובעינויים.

קמפיין ההשפעה והתודעה שנחשף, נועד להציג את הנבחרת כנבחרת הלאומית של איראן ולא רק של הרפובליקה האסלאמית: ליצור יש מאין גילויי שמחה על ניצחונות ולהדגיש אותם בסיקור; לשלוח צופים "מטעם" לאצטדיונים - במשחק נגד ארה"ב אמורים להיות כמה אלפים יותר מאשר בקודמים; "מבצע טוקבקים" - פעילות יזומה ברשת ובאתרי עיתונות שתגרום למוחים להרגיש שהם במיעוט, ולכדורגלנים להרגיש שהעם מאחוריהם כשהם מזדהים עם ערכי המשטר; גם השימוש בסמלים איראנים, הוזכר במסמכים - כולל ספציפית הברדלס שראינו בהתחלה.

המסמכים שנחשפו ממסגרים אחרת לגמרי את כל מה שנצפה ברשתות ועל המרקעים בימים האחרונים, וזה גם יכול להסביר למה המוחים כבר לא טורחים לנאץ את הנבחרת. ומה עם ההתייחסות לארצות הברית? אויבי המשטר מבית הרבה יותר מעניינים עכשיו מאשר האויבים מעבר לים.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות