בשבוע שעבר, בפודקאסט המצוין שלהם, נייט דאנקן וג'ון הולינג'ר בחרו מחדש את שחקני דראפט 2020 - זה של דני אבדיה - ואף שמותר היה לצפות שהישראלי של וושינגטון וויזארדס יציג יכולת טובה יותר עד עכשיו בכמה תחומים בולטים, עדיין צמד המגישים מיקם את אבדיה בסביבות 14-10 בין שחקני השנה השנייה ב-NBA.
נכון, זה באמת מעיד על מחזור יחסית חלש. אבל זה גם מלמד שדאנקן והולינג'ר הם אנשי מקצוע רציניים, ושכנראה בהקשר של אבדיה הם עשו את שיעורי הבית שלהם, ומבינים את התהליך שעובר על אקס מכבי, שנבחר במקום התשיעי בדראפט הקודם. אחרת קשה להסביר איך הם לא הורידו אותו יותר נמוך. אחרי הכל, בנקודות למשחק הוא רק מקום 20 מבין שחקני הדראפט שלו, באסיסטים הוא מקום 19, ובשיעורי קליעה ובנתונים "מתקדמים" הוא סביב מקום 30 בלבד.
והם לא לבד - חיפוש גוגל קצר מעלה שלל דוגמאות שבהן עיתונאים אמריקנים, אנשי מקצוע, ואף חבריו של אבדיה לקבוצה והצוות המקצועי - מרעיפים עליו מחמאות.
אז איך זה שעמוק אל תוך העונה השנייה שלו, עם מספרים חלשים יחסית בלא מעט קטגוריות, יש עדיין הרבה אנשים שרואים באבדיה פרוספקט יחסית מבטיח, שחקן NBA חיובי ושימושי - אפילו שמספריו הממוצעים של 7 נקודות, 5 ריבאונדים, אסיסט אחד, פחות מ־70 אחוז מהקו, ו־31 אחוז משלוש, כל כך משמימים?
לא צריך את הכדור
הסיבה נעוצה, לפני הכל, בכך שאבדיה חגג אתמול 21 בלבד. זה עדיין מאוד צעיר, והרבה מהדברים שראו באבדיה עוד בגילים קטנים יותר - בעיקר אלמנטים מהסוג ש"אי אפשר ללמד" כמו אינטליגנציית משחק, מוטיבציה וגישה למשחק, השילוב בין גובה ל"ידיים טובות" - עדיין בהחלט שם, ועדיין גורמים לכך שכשמסתכלים על העתיד של אבדיה, אפשר ביום טוב לראות שחקן מיוחד.
אבל זה לא נגמר בזה. בגלל שאבדיה - שוב, אף שבאמת מכאיב בעין לראות את שיעורי הקליעה שלו - מציג נוסף על התכונות הטובות הידועות שלו עוד שני דברים.
הראשון הוא גרף שיפור. נכון, כמעט כל המספרים האישיים הבולטים שלו די דומים לאלה שנתן בעונת הרוקי. אבל הסתכלות יותר מדוקדקת ומעמיקה מגלה שכיום הוא מסיים כמו שצריך כניסות לסל, למשל, בתדירות גבוהה יותר ועם יותר ביטחון. עוד לפני המשחק הלילה שבו רשם שיאי קריירה באסיסטים וחטיפות - הוא סיים 6 מ־8 המשחקים האחרונים שלו עם מספר דו־ספרתי בנקודות, ומעמיד במשחקים האלה 11.6 נקודות למשחק, עם יותר אסיסטים, חטיפות וחסימות - וגם אחוזים לא רעים של כמעט 36% לשלוש ו־75% מהעונשין. זאת בהשוואה ל־29% ו־66% מהטווחים הללו קודם לכן.
דני חוגג יומולדת 21 עם שיאי קריירה באסיסטים וחטיפות ומסיים עם 7 נקודות, 8 אסיסטים, 4 חטיפות ב-40 דקות pic.twitter.com/08VGs7YiT1
— Washington Wizards 🇮🇱 (@washwizardsil) January 4, 2022
הדבר השני שמרשים אצלו זו היכולת שלו להשפיע על המשחק - גם בלי "למלא" את הבוקס־סקור בנתונים אישיים. וכך, הוא מקום רביעי בקבוצה בנקודות שהקבוצה שלו קולעת פר 100 פוזשנים, ומקום שני בקבוצה בנקודות שהקבוצה סופגת. ב־15 המשחקים האחרונים לפני הניצחון הלילה על שארלוט, וושינגטון ניצחה רק בחמישה והפסידה בעשרה, כשהיא סופגת 86 נקודות יותר מאשר היא קולעת. בזמן הזה, אבדיה - שנמצא על המגרש חצי מהזמן עם 24 דקות למשחק, היה בפלוס־מינוס של +1. זה אומר שבלעדיו, בכ־360 דקות, הקבוצה היתה במינוס 87. ובכ־360 דקות איתו, היתה חיובית.
הוא עושה את זה בלי שהוא ממש צריך את הכדור - שיעורי ה"שימוש" שלו הם מקום אחד מהסוף בקבוצה. הוא בעיקר מצטיין בהגנה, כשהוא שומר בהצלחה על שלל שחקנים בכל ערב, כולל כוכבי היריבה, בין ששחקני חוץ או פנים.
וכאן זה כבר לא רק "גרף שיפור", אלא אלמנט הפתעה מוחלט. אף אחד, לפני שנתיים, לא ציפה שאבדיה יהפוך לשחקן ההגנה אולי המשמעותי ביותר של קבוצת NBA כבר במהלך העונה השנייה שלו. וההפתעה הזו היא קודם כל תוצאה של מה שכבר ידענו שיש בו - גישה נכונה, מוטיבציה, אינטליגנציה, ויכולות פיזיות טובות.
עכשיו רק נשאר לקלוע את השלשות הפנויות האלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו