"הייתי צריך לקבל יותר דקות במכבי תל אביב"

אורן סהר נחשב לאחד השחקנים המוכשרים ביותר בדור הצעיר של ישראל. הוא פרץ יחסית מאוחר ביחס לבני גילו, כשעונה מוצלחת כמושאל למכבי שוהם מהליגה הארצית הובילה להופעה נהדרת באליפות העולם לנוער. זה המשיך למשחקים מעודדים במכבי תל אביב לקראת סיום העונה הסדירה, זימון למחנה יוקרתי באירופה והתחייבות לאוניברסיטת פפרדיין בליגת המכללות האמריקנית.

לא הייתה לו הרבה מנוחה במהלך הקיץ. אחרי ששיחק באליפות אירופה לנבחרות עתודה, הוא בילה את הזמן בין חופשה בחו"ל למנוחה לפני שהמריא לחוויה החדשה מעבר לים. בלילה שבין שני לשלישי הוא צפוי לשחק את משחקו הראשון בדרג הבכיר של המכללות, כחלק מ-48 שחקנים ושחקניות בכחול לבן.

"החודשים הראשונים היו בעיקר תקופה של הסתגלות" מספר סהר בראיון מיוחד ל"היום" ממאליבו, "זה שונה לגמרי ממה שהכרתי. צריך להתרגל לאנשים חדשים, לשלב את הלימודים עם הכדורסל ולהיות יותר עצמאי. בהתחלה זה היה קצת מוזר, אבל לאט לאט מתרגלים ואני מאוד נהנה מהחוויה עד עכשיו".

אורן, שבסוף החודש יחגוג 20,  מגיע ממשפחה של כדורסלנים. אחיו הבכור, דורי, היה כוכב מחלקת הנוער של מכבי תל אביב לצד דני אבדיה, אבל לא הצליח להשתלב בכדורסל הבוגרים וחתם לעונה הבאה בהפועל גליל עליון; אח גדול נוסף, נדב, גם כיכב במחלקת הנוער הצהובה ועשה את המעבר לאוניברסיטת טורונטו לפני ארבע שנים. בעונה שעברה הוא פרש מכדורסל וסיים תואר במנהל עסקים.

"הוא היה פקטור יחסית גדול במעבר" משתף סהר, "הוא עשה את המעבר לפני כולם וסיפר על החוויה שלו שם, וכמה הוא נהנה לא רק מהשיפור בכדורסל, אלא שזו חוויה של פעם בחיים. אני לא מתכנן לחזור אחרי שנה אחת כמו שהרבה עשו. אני חושב שזה המסלול הנכון עבורי ואשאר בו כמה שאצטרך, אבל לדעתי אשאר ליותר משנה".

"עודד קטש גאון, אוהב את לוני"

סהר, כיאה לשחקן צעיר ממוצע במכבי תל אביב, התקשה לקבל הזדמנויות וישב בעיקר על הספסל במשחקי הליגה ועל אזרחי במשחקי היורוליג אליהם טס. "בהתחלה זה לא היה פשוט", הוא מספר. "ידעתי את התפקיד שהולך להיות לי. הדקות לא היו המטרה העיקרית, אלא ללמוד מעודד קטש באימונים כי הוא באמת גאון, ולהתאמן עם השחקנים ברמה הכי גבוהה שיש.

"לקחתי את זה למקום חיובי וברגע שזה קרה, ראיתי את גרף השיפור ונהניתי בטירוף. זו הייתה אחת השנים הכי כיפיות שהיו לי. אם לא הייתי לומד כאן השנה, הייתי שחקן כדורסל פחות טוב משמעותית. זה היה שווה את זה".

אמרת שעודד קטש גאון. איך זה בא לידי ביטוי?

"זה מטורף. הוא לא דיבר איתי הרבה, הוא לא מדבר הרבה עם שחקנים, אבל כשהוא מדבר זה כמו זהב, אתה חייב לקחת את זה וליישם. נגיד הייתה פעם אחת שהוא בא אליי ואמר לי 'לפני הפיק אנד רול תעשה איזה דבר מסוים ויהיו לך יותר אופציות'. עשיתי את זה באותו אימון ועשיתי בית ספר לכולם רק כי יישמתי את מה שהוא אמר. זה בדברים הקטנים".

סהר מספר שהחיבור הקרוב ביותר שלו בקבוצה היה עם תמיר בלאט, שחנך והדריך אותו במהלך העונה, וגם עם לוני ווקר שהראה לו טכניקות בקליעה: "אני מאוד אהבתי אותו" הוא מספר, "היינו קוראים אחד לשני 'Twin', היה לנו קשר טוב ממש. הוא בחור מאוד חיובי, היינו מדברים כל יום. גם התייעצתי איתו לגבי המכללות. מאוד כיף להיות איתו והוא היה טוב לקבוצה".

אם היה לך טוב במכבי, למה בחרת לעזוב?

"אני חושב שהייתי צריך לקבל טיפה יותר דקות משחק. מן הסתם במקום שחייב לנצח כל משחק ויש לו שניים-שלושה משחקים בשבוע, זה הרבה יותר קשה לשחקן צעיר כמוני. אני חושב שלקחת כמה שנים במכללות או במקומות אחרים ואז לחזור יכולה להיות האופציה הכי טובה שתהיה לי".

את קבלת הפנים שלו לפנקסי הסקאוטרים בארצות הברית עשה באליפות העולם לנוער, שם כיכב בדרך למקום השביעי, אבל את ההכרה לכך קיבל בחודש יוני האחרון, כשזומן למחנה "יורוקאמפ" היוקרתי של אדידס באיטליה בהשתתפות שחקנים צעירים בולטים מכל העולם. "הכל הלך לי טוב שם חוץ מזה שלא הצלחתי לשים את הכדור בסל. זה מה שהפריד ביני לבין השחקנים הכי טובים שם, שמיועדים לרמות הכי גבוהות. אלו דברים שבשליטתי, אז אני חי עם זה".

"לא שם את ה-NBA כמטרה"

אוניברסיטת פפרדיין נמצאת באחד המיקומים היפים בארצות הברית: על צלע הר במאליבו עם נוף לים, כשגם מזג האוויר יכול להזכיר במידה מסוימת את הבית. "זה מקום מדהים לחיות בו", אומר סהר ומתייחס לתנאים שלו ככדורסלן: "כבר בשש בבוקר אפשר להגיע לאולם עם חמישה מאמנים שעוזרים לך ורוצים שתשתפר, זה לא מובן מאליו".

לפפרדיין, ששינתה את כל הסגל שלה מהעונה שעברה וגם החליפה צוות אימון, לא היו משחקי הכנה מתועדים מהם ניתן ללמוד על המעמד שצפוי לסהר בקבוצה. "אני חושב שזה יהיה תהליך" הוא מרגיע, "אני יודע שאני מסוגל להיות שחקן מרכזי בקבוצה, אבל אני צריך לבוא כל יום לאימון, לעבוד קשה ולהראות את זה. אני מאמין בעצמי וביכולות שלי ומקווה שזה יבוא לידי ביטוי על המגרש".

מה החלום הגדול?

"אין לי מטרה מסוימת. הסגנון משחק שלי טיפה יותר דומה לשיטה האמריקנית, אבל בפן הגופני אני עוד לא שם וזו גם אחת הסיבות שעברתי לכאן. אני לא שם NBA כמטרה ואומר 'אני חייב להיות שם', אני רק רוצה לעבוד קשה, לנצח כל יום, להגיד שעשיתי את המיטב. לא רוצה לסיים את הקריירה ולומר 'יכולתי להגיע יותר רחוק'. המטרה מן הסתם היא להגיע הכי רחוק, אבל אין יעד מסוים".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות